צד, א

בירור אחר בירור שאחר שנבררו כנ"י במילה שבזמן הגלות בתשובה ומע"ט יבאו לבירור השני הפנימי דמילה עליונה שימול ה' את לבבך כו' (וזהו ענין גדולה מילה שנכרתו עליה י"ג בריתות שלמעלה מברית דתו"מ וע"כ ר"ת דמי יעלה לנו כו' מילה מ"ל י"ה שימול ה' כו' מלמעלה למטה כנ"ל כו'. וס"ת הוי"ה שהיא מילה שע"י תו"מ מלמטה למעלה כו' וכמשי"ת ב"ה וד"ל):

(ד) ולהבין זה הנה תחילה יש להבין שרש ענין המילה בגשמיות ודוגמתה יובן במילה הרוחנית שבערלת הלב הנ"ל. דהנה עיקר ענין המילה הוא להבדיל ולהפריש הערלה החיצונית מן בחי' הפנימיות שביסוד שאז נק' אות ברית קדש וכמו שאו' ועל בריתך שחתמת בבשרנו וכן או' וצאצאיו חתם באות ברית קדש וכמ"ש לאברהם זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כו' ונמלתם את כו' והי' לאות ברית ביני וביניכם. והנה ענין אות הברית הזה הוא כאשר הוסר' הערלה החיצוניות ויתגלה בחי' הפנימית ולא יכסה הערלה החיצוני' על הפנימית כו' זאת אות הברית ביני וביניכם כו' שזהו עיקר ההבדלה בין ישראל לעמים שאו' בהבדלה המבדיל בין קדש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים כו'. ושרש ענין הזה אינו רק ענין ההבדלה וההפרשה בין הטוב ובין הרע להבדיל ולהפריש הרע מן הטוב לבלתי יתערב וידבק בו כלל וכלל שזהו הבדלת החיצוניות מן הפנימיות כנ"ל. והטעם הוא כי בבחי' יסוד הוא בבחי' ההשפעה העליונה וכאשר הערלה דבוקה בבשר יומשך השפע גם לחלק הרע שבערלה ושניהם מקבלים יחד ולא עוד אלא שיכסה הרע על בחי' הטוב שבפנימי' יסוד ונמצא מתערבי' יחד קבלת הטוב עם קבלת הרע בלי הפרש כלל ביניהן (כמו שהי' קודם מילה דאברהם שהי' ריבוי שפע דניצוצות דקדושה גם בע' שרים אך ע"י המילה נתקבצו כולם אל בחי' הפנימי' דוקא שז"ש כי אב המון כו'). אך כאשר הוסר הערלה לגמרי ונגלה רק בחי' הפנימית ע"י הפריעה דוק' (דמל ולא פרע כאלו לא מל) (שבת פי"ט) אז הקבלת השפע הוא בא רק בפנימית הטוב שמקבל מבחי' פנימית יסוד העליון דאור זרוע לצ"ע כו' בלי שום תערובת קבלת רע כלל כו' (דאעפ"י שאין רע יורד מלמעלה רק טוב ואיך יהיה קבלת הרע כלל מאחר שאין זה במשפיע כלל. הענין הוא כידוע דבכל שפע דמשפיע יש פנימיות וחיצוניות עכ"פ ובתערובות (כמ"ד שיש בו פסולת כו') ובהגיע למקבל יפרד חלק החיצוניות מן הפנימיות בערלה הדבוקה שמקבל החיצוניות ויהיה לרע ממש דכל התהוות חלק הרע בא רק מצד המקבל שמקבל החיצוניות ושמרים כו' (ודוגמא לדבר השליא שנעשה מן פסולת הדמים שבולד שבא מפסולת מ"ד ומ"ן כו') וע"ד שאמרו (אבות פ"א, יא) חכמים הזהרו בדבריכם (שיהיה נקי מכל סיג) שלא ישתו התלמידים הבאים אחריכם מים הרעים ממש להפוך מטוב לרע ומאמת לשקר כו'. וכד' מדות בתלמידים א' קולט את השמרים כו'. וכה"ג יובן בחיצוניות השפע עליונה שנמשך לע' שרים דנוגה וד"ל):