פ, ד

יגיע השפע לק"נ אך בהסיר הערל' לגמרי והובדלה ק"ן מן הקדושה אז נגלה בחי' ה"ח הפנימיים בבחי' גלוי אור רב הגנוז ונעלם בעצמות (וזהו אחר חטא עה"ד שנתגברו מאד יניקות החצונים אבל קודם חטא עה"ד לא היה מקום לק"נ כלל וע"כ לא נצטוה אדה"ר על המילה עד אברהם כמ"ש במ"א) ובבחי' גלוי אור הפנימית ביסוד מרב טוב העליון נתבררו ונתעלו כל הניצוצות דקדושה שנפלו בק"נ והן הנשמות הגבוהות שהיו מושקעות בע' שרים שנקבצו ובאו לשרשם וכהמשכת הנר בפני האבוקה הגדולה כו' וז"ש והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך שזהו כאשר מל א"ע דוקא נק' אב המון גוים לפי שנתגלה פנימי' האור דעצמו' באבי"ע ביתר מכפי צמצום הראשון כנ"ל במילה ופריעה דאברהם בה"א כנ"ל ע"כ נכללו הניצוצו' שבע' שרים דנגה בקדושה ונק' אב המון גוים וכמו הדוגמא שא' (פסחים ח ע"א) שצדיקים בפני השכינה כנר בפני האבוקה שזהו גלוי מלכות דאצי' בג"ע שנכללים הנשמות בזיו השכינה שנעשה ע"י לבריאה כו' כך נכללים כל הניצוצות שנתפזרו בע' שרים ונמשכים בבחי' המלכות שנק' פתח האהל כאשר מל אברהם א"ע שנתגלה בחי' ה"ח הנ"ל שהוא ענין תוספת גלוי אור הפנימי דוקא כנ"ל ולא מקודם שמל א"ע שהי' פנימי' אור המאציל בהעלם החכמה עדיין שנק' אברם כנ"ל וד"ל:

(ו) והנה כל זה הוא בחי' ה"א דאברהם שהיה זה בשעה שמל א"ע דוקא מטעם הנ"ל אך א"כ יש להבין מהו זה שאמר לו ה' לך לך מארצך כו' זמן רב קודם המילה שהוא זמן כ"ד שנה כי לא היה אברהם רק בן ע"ה שנה בצאתו מחרן ומע"ה עד צ"ט הוא כ"ד שנה כו'. הענין הוא שהיה צווי זה להיות בו התעוררות להתחלת הענין הזה גם קודם לזמן המילה שיתעורר בעצמו לצאת מבחי' ההעלם דחכמה שנק' חכמה סתימאה כנ"ל לבא לידי גלוי במל' דאצי' שהוא א"י למטה שצריך שיצא תחלה מארצו ומולדתו כו' ולבא לא"י ששם הוא המקום שבו יבא גלוי אור הפנימית והעצמות (משום דנעוץ תחילתן בסופן כו' כידוע דבחי' המל' היא בקו האמצעי דת"י שעולה עד פנימית הכתר דוקא וכל ענין הנ"ל הוא רק שיתגלה בחי' פנימית אא"ס שבפנימית הכתר בכלל וכמ"ש בפרדס בשער הצנורות דהתחלקות ג' קוין דאצילות חח"ן בג"ה דת"י הוא רק מחצוניות דחכמה שבכתר ועיקר גלוי הפנימית דכתר שיבא בגלוי גמור גם בג' הקוין דאצי' הוא מפנימית דח"ס ע"י האבות שהראשון היה אברהם שע"י נגלו ה"ח הפנימים ע"י המילה שיוליד את יצחק כשהוא מהול כמשי"ת שיהיה הכנה לתו"מ כו'). רק כשמל א"ע הוא שבא לידי גלוי בפועל ע"י הפריע' ועתה נצטווה רק על ההתעוררות הגלוי הזה לבד והוא מ"ש לו לך לך (לך בשבילך דוקא ששם דוקא יקרא אברהם ע"י המילה ולא כאן גם כשהיה מל א"ע כו') ופי' מארצך וממולדתך כו' היינו שיצא משרשו ומקורו הנעלם (שהוא בחי' מלכות דא"ק שנעשה שרש ומקור לכתר דא"א וע"י כידוע) ששם הוא נק' אברם בבחי' העלם החכמה עדיין לבלתי יתגלה כלל שאין החכמה רק בבחי' נקודה א' דבחי' אין שבכתר