צז, ג

הקושיא הנ"ל איך שהוא ית' אחדות פשוטה בתכלית ומשגיח על כל בפרט דוקא וכמ"ש משמים הביט ה' ראה את כל בני האד' כו' והכוונה דגם בהיותו בשמים ביח"ע דסובב הכללי רואה ומשגיח על כל בפרט כו' וכן מ"ש ממכון שבתו דוקא השגיח כו' עד שמבין אל כל מעשיהם בפרט $וכמ"ש במ"א ע"פ $תהלים צד, ט& היוצר עין הלא יביט דיש מלאכים שנק' עיינין מארי דאשגחותא וכמ"ש עיני ה' המה משוטטים כו' עד שיש על כל א' השגחה בפרט וכמאמר דע מה למעל' ממך עין רואה ואזן שומעת כו'& אך הנה באמת מאד יפלא על הפילסופי' שהקשו על ההשגחה שיותר הי' להם להקשות תחלה על עיקר ההשתלשלות שהוא התהוות הבריאה הבאה בבחי' ריבוי והתחלקות ובבחי' גבול ומדה איך ימצא הריבוי והגבול מאח"פ ובלתי בע"ג כלל וזה ברור גם אצלם שמאמתת המצאו נמצאו כל הנמצאי' שזהו כח האלקי שנק' עילת כל העילות כו' ולמה הוקשה להם על פרטות ההשגחה דאם יתורץ זה שיוכל להיות התהוות עיקר הבריאה מן אח"פ בריבוי והתחלקות ממילא יתורץ גם ענין ההשגחה האלקי' על הפרט' כו' וד"ל:

(ג) אמנם הנה באמת א"א לשכל אנושי להשיג ולידע אמתת הענין הזה ע"י חקירה אנושית כ"א ע"י ידיעת והשגת חכמה האלקי' ביחוד עליון דע"ס דאצילות בעצמו' המאציל ושרשם הראשון בבחי' קו"ח שאחר צמצום הראשון והוא הנק' בזוהר רזא דמהימנותא כידוע והוא ענין המאמר בכלל במ"ש אליהו אנת הוא חד ולא בחושבן אנת הוא עילאה על כל עילאין סדכ"ס למת"ב כלל אנת הוא דאפיקת יו"ד תיקוני' וקרינן לון יו"ד ספירין לאנהגא בהון עלמין סתימין כו' עד לבושין תקינת לון כו' וכל המא' כו'. ויש להבין במא' זה דקשה מרישא לסיפא דבתחלה א' ולא בחושבן שזהו ולא בחושבן י"ס להיותו בחי' אח"פ ממש ואח"ז א' אפיק' יו"ד תקונין שהן במספר עשר ולא תשע כו' ויקשה הקושיא הנ"ל ג"כ איך נאצלו ע"ס במספר ורבוי מאח"פ בתכלית וכ"ש שיוכל להיות אורות בכלים ולבושים כו' לבא בהתחלקות וריבוי עד לאנהגא בהון עלמין כו'. ואמנם הנה באמת כללות הענין הוא דשניהם אמת ואעפ"י שנאצלו ע"ס בכלים ולבושים רבים עד התהוות העולמות בריבוי ההתחלקות אין זה שינוי כלל בעצמות המאציל כמו שהוא בטרם שהאציל וברא כל ממש והוא ענין שא' אנת הוא חד ולא בחושבן י"ס גם עכשיו אחר שהאציל י"ס כו' משום דאיהו וחיוהי חד ממש כו' ביחוד העצמות וכמו כן בהתהוות הבריאה מאצילות אין שינוי כלל כמו שאו' אתה הוא עד שלא נברא כו' (והוא מ"ש דאע"ג דתפיס בכ"ע למת"ב כמו קודם שהאציל שא' למת"ב כלל כו' וכן מ"ש הוא מקומו ש"ע כו' וא"כ אין הריבוי הזה היפך האחדות כלל וד"ל):

(ד) ולהבין זה הנה תחלה יש להקדים ענין התחלקות די"ס מאח"פ שזהו בא ע"י צמצום הראשון הנק' מק"פ שזהו עיקר התירוץ אמיתי לזה ולכל הנ"ל וענין הצמצום הזה ידוע שזהו מה שנתצמצם אור העצמות בהעלם