יט, ב

משונה הוא מכל הברואים דצומח וחי הנ"ל. דהנה בבריאת האדם אמר וייצר ה' אלקים את האדם עפר מן האדמה ואח"כ ויפח באפיו נ"ח כו' הרי חומר גופו נעשה תחלה מן העפר שכבר היה במציאות (והוא העפר שבקרקע המשכן העליון כידוע) דהיינו שלקח עפר ממקו' המזבח (רמב"ם פ"ב מה' ב"ה מפר"א) ועשאו גולם כמארז"ל (סנהדרין לח, ב) שעה ראשונה הוצבר עפרו שעה ב' נעשה גולם כו'. כמ"ש (תהלים קלט, טז) גלמי ראו עיניך ותשת עלי כפכה כו' (שם, ה) וז"ש וייצר את האדם עפר כו' שעשה צורה בחומר עפר זה בגולם בצורת אדם. אבל לפ"ז הרי עכ"פ גופו של אדה"ר לא נברא ע"י מאמר האלקי עם נפשו כשאר כל הברואים שהרי לא יצא חומר גופו מן הארץ בדרך בריאה ע"פ כח מאמר אלקי אלא רק צבר עפרו בעשיה בעלמא ועשה בו צורה גשמית שלא ע"י מאמר כלל וכלל. (שאע"פ שנק' מעשה ידיו של ה' ויציר כפיו ממש. כמ"ש ותשת עלי כפכה כו'. גם כל מע"ב נק' מעשה ידיו ונבראו ע"י מאמר ודבור דוקא כנ"ל. ומ"ש נעשה אדם בבחי' עשיה ונז' ל' אמירה כמ"ש ויאמר אלקים נעשה כו'. פשוטו מורה שלא ע"י מאמר זה נעשה אלא כמ"ש צבר עפרו ועשאו גולם תחלה בלי מאמר כלל וז"ש וייצר כו' כנ"ל). וא"כ לפ"ז הרי היה גופו של אדה"ר למטה הרבה במדרגה מכל גופות הברואים דבע"ח שיצאו ע"י מאמר ה' דוקא ואפי' הצומח דעשב יצא ונברא ע"פ מאמר דתדשא כו' כנ"ל שבצביונ' נבראו כו'. וגופו של אדם אינו רק עפר גשמי רק שעשאו גולם לבד. (ומ"ש וייצר ה' אלקים את האדם עפר היינו מה שעשאו גולם לבד ואח"כ ויפח כו'). אך הנה מצד נשמת האדם הרי הוא במעלה עליונה מכל הברואים שהרי אמר אח"כ ויפח באפיו נ"ח. ומאן דנפח מתוכי' נפח שהוא נשמתא דפרחא מחי העולמי' מבחי' חיי החיים דעצמות א"ס ממש שנק' (משלי כ, כז) נר הוי"ה ממש וע"ז אמר ויברא אלקים את האדם בצלמו כו'. משא"כ חיות כל בשר אינו רק מהבל המאמר העליון לבד כו'. ומטעם זה שהנשמה שבאדם חלק אלוה ממש ובצלם אלקים ממש ע"כ ניתן לו הממשלה על כל חיות ובהמות הארץ. וכן כל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו לפי שהכל כלולים וטפלים אליו מטעם שנק' אדם אדמה לעליון ממש כו'. והנה באמת זהו פלא גדול מאחר שנמצא מציאות האדם נבחר מכל המציאות מצד נשמתו למה גופו בתכלית הפחיתות והשפלות במדרגה יותר מכל גופי הנמצאים גם מן העשב הצומח דגם הוא נברא ע"פ מאמר ה' כנ"ל וגוף האדם עפר דומם. וגם זה לא היה כסדר הבריאה של כל הברואים שנבראו גופם עם נפשם כא' ובאדם הרי גופו נעשה כגולם תחלה ואח"כ נזרקה בו הנשמה האלקית כמ"ש ויפח באפיו נ"ח כו'. וזהו שמסיים ויהי האד' לנפש חיה שממיל' נעשה האד' לנפש חיה בגוף וחומר אחר שנפח באפיו ולא ע"י מא' כלל. וז"ש אחור וקדם צרתני כו' ואחז"ל (ברכות סא, א) אחור למע"ב (דאפי' יתוש קדמו שהאדם נברא ביום הוי"ו וגם אחור במעלה מצד גופו מעפר יסודו שאפי' יתוש נברא גופו עם נפשו כאחד כו'. וקדם למע"ב הוא מצד הנשמה שנפח באפיו שהוא למעלה וקדם למע"ב להיותה בצלם אלקים ממש).