ז, ג
(ג) והנה שרש הענין מ"ש בשביל התורה שנק' ראשית ובשביל ישראל שנקרא ראשית. מפני ששניהם כלולים בב' רבתי דבראשית כי שניהם ענין א' הוא. והוא בחי' עולם התיקון דשם מ"ה דחכ' דתו"מ שבא אחר בחי' עולם התוהו לתקן ולברר לז' מדות דבחי' התוהו (וכמ"ש אשר ברא אלקים לעשות לתקן כו'). והוא מ"ש ואהיה אצלו אמון כו' כמו מי שבחכמתו הגדולה יכול לתקן דבר מה בכלי אומנתו (שנק' תורתו אומנתו כו'). (וזהו פי' דבראשית כפשוטו שהוא סמוך לתיבה שלאחריה כמו (ירמי' כו, א) בראשי' ממלכות כו' (שם כז, א) ראשית ממלכת (דברים יח, ד) ראשית דגנך וכה"ג דהיינו בראשית בריאת שמים וארץ והארץ היתה תוהו ובוהו כו' וחשך ויאמר אלקים יהי אור כו' והיינו כמו בראשית ברא אלקים כו' (עיין בפרש"י) והכוונה בזה שבתחלת הבריאה הי' הכל בבחי' עולם התוהו שקדם לבחי' התיקון וז"ש והארץ היתה תהו כו' עד ויאמר אלקים יהי אור שהוא אור קדמאה שהוא בחי' אור דח"ע דתורה הקדומה כנ"ל שהוא שרש בחי' התיקון דשם מ"ה כו' שמתקן לבחי' ב"ן דתוהו שע"ז א' והארץ היתה כו' וזהו מ"ש בראשית בשביל התורה ובשביל ישראל כו' כלו' בראשית בריאת שמים וארץ היתה הארץ תוהו כו' ויאמר אלקים יהי אור להאיר את בחי' התוהו וחושך כו' והוא אור דתו"מ שזהו בשביל התורה וישראל כו' (שזהו כמו שהכוונה בבריאת החומר בשביל הצורה כחומר גוף האדם שנברא וגם נצטייר כפי אופן הצורה הרוחניות שיומשך בו שהיא נפש השכליית שנקר' צור' לגבי נפש הטבעיי' כמשי"ת). ואמנם לפי הנ"ל דבראשית ברא בחכמ' שבתורה הקדומה ברא שנמשך קצת הארה מעצם כח הח"ע דתורה כאומן הבונה עפ"י שלימות עצם כח שכלו ותבונתו כך ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה וכמו בחכ' יבנה בית כנ"ל א"כ תיבת בראשית אינו סמוך לתיבה שלאחריו אלא ענין נפרד הוא כאלו אמר בראשית דחכ' ברא את הכל כו' ולא בתחלת הבריאה דשמים כו' וכן לפי תי"ר בחוכמת' ברא שהוא חכ' דמע"ב תיבת בראשית נפרד הוא ואינו סמוך כו' ומבואר למעלה דב' הפי' אמת וענין א' דחכמ' דמע"ב נלקחה מכח דח"ע דתורה. וגם זה נמשך בשביל עצמו דכח ח"ע דתורה בי' הדברות לישראל כמ"ש התנה הקב"ה כו' ושניהם עולים לענין א' דבבחי' החכמה דתורה ברא כדי שיהא גילוי אור דתורה עצמה כו' ושניהם מורי' ענין נפרד בתיבת בראשית כו'. וכן לפי' ת"א בקדמין ברא היינו שבתחלה ברא השמים וארץ שבא להורות שאלו תחלה נבראו והיינו פי' בקדמין (בל"א צום ערשטין כו') וא"כ תיב' זו דבראשית נפרד לעצמו לומר שבראשי' הכל וקודם לכל הברואים ברא את השמים כו' אך א"כ הל"ל בראשונה ברא את אלו ועוד הרי המים קדמו לארץ שהרי אמר ורוח אלקים מרחפת על פני המים כו' (עיין בפרש"י) שהכריע שאין המקרא בא להורות שאלו קדמו רק בא לומר שבתחלת בריאת שמים כו' היתה הארץ כו' ובאמת יתכן יותר הפי' שאלו קדמו כו' כי יש לפרש בפי' דת"א בקדמין ברא כו' כלו' מכבר ומקדם ברא את השמים והארץ וכל צבאם דהיינו בבחי' ההעלם דרצון ומחשבה הקדומה טרם שבאו
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.