א, ג

דקודם שנברא העולם היה מים במים כו' פי' קודם שא' יהי רקיע בתוך המים להבדיל לא היה הבדלה כלל בין מ"ע למ"ת אלא היו מעורבים יחד כו' ויובן זה ע"פ הנ"ל בב' מיני חכמות ח"ע וח"ת שקודם בריא' העולמות הי' בחי' ח"ת כלולה בח"ע ים החכמה הקדומה הנ"ל ולא היה יכול להיות צמצום דח"ת למע"ב במהות בפ"ע מפני התכללותה במ"ע שזהו ענין עירוב מים במים מ"ע ומ"ת יחד כו' עד שא' יהי רקיע להבדיל בין ח"ע לח"ת אבל מ"מ יהי אור קאי על אור דתורה וכאשר נעשה ההבדלה דרקיע ירד בחי' ח"ת שנק' מ"ת עד למטה מטה בהתלבשות צמצומים גדולים עד שכולם בחכמה עשית גם טבע ד' יסודות וגם ז' ארצות שמתחת לארץ ואת זלע"ז עשה כו' והן הנק' מ"ת בוכין אנן בעינן למהוי קדם מלכא מפני שנפלו מאוד למטה בק"נ וג' קליפות הטמאות כו' לזאת בוכין לעלות לשרשם במ"ע כמו שהיו מים במים וד"ל:

(ד) אך הנה לפי זה יש להבין מ"ש חכמות בחוץ תרונה דח"ע נמשך בח"ת אחר שנעש' הבדלה ביניהם. הענין הוא דבאמת עיקר ענין מ"ע ומ"ת ח"ע וח"ת הן ב' הפכים ממש להיות שהחכמה נחלקת לב' מדריגות א' בבחי' אין שזהו נק' כח מה בלי מהות והב' בהיפוך מזה והוא שיהיה בבחי' יש ומהות כפי' הב' במה לשון מהות וכמ"ש והחכמה מאין תמצא. תמצא בבחי' יש במציאות ושרשה באין ומה כו' והן ב' הפכים בתכלית כי מבחי' כח מה דחכמה א"א שיתהווה איזה יש ודבר מה במציאות וכן בענין מ"ע שהמים הוא בחי' היולי כו' ומבחי' כח החכמה שבא במהות אדרבה יתהווה ממנה כל מציאות יש ודבר מה דוק' בחכמה וכן הוי"ה בחכמה יסד ארץ בראשית ברא בחוכמתא וזה מבחי' ח"ת מאין תמצא בבחי' יש דוקא ולזאת יש ירידה והשתלשלות בחכמה זו שתמצא מאין במהות להוות כל בחי' יש מאין עד שיתהוה כל בחי' יש נפרד לגמרי באת זה לעומת זה שאין בו בחי' הביטול לאין אלקי כלל מאחר שאמר כולם בחכמה עשית כו' וזהו רק מבחינת יש דחכמה כו':

(ה) אך הנה אנו רואים בחי' ביטול היש לאין בכל הברואים שזהו היפוך הבריאה מאין ליש גמור וכמו וכל צבא השמים לך משתחוים ואומרים שירה וגם ע' שרים שלמטה אומרים שירה. וגם בהיכלות הק"נ שלמטה יש ביטול לאין אלקי וכמ"ש בלעם לא אוכל לעבור כו' וגם כל גוים יראים את האלקים וכמ"ש מי לא ייראך מלך הגוים וכמ"ש מלך אלקים על גוים כו'. וגם האדם בכלל אע"פ שהוא בעל בחירה ויוכל להיות נפרד גמור לחטוא ולמרוד כו' מ"מ יש בו בחי' הביטול לאין האלקי להיות לבו נשבר בתשובה שלמה לפרקי' כידוע. הענין הוא לפי שבחי' אין דכח מה דחכמה מאיר בחכמה שהוא בחי' יש מאחר שמאין תמצא א"א לומר שנעשה על ידי הרקיע המבדיל הפסק יש גמור להיות מהיפוך להיפוך לעולם אלא לפי שאם לא היה רקיע המבדיל בין מ"ע כו' היה בחי' חכמה דמה ואין הכל בבחי' העלם העצמות ומה שיש בכח חכמה לירד להוות כל יש היפוך האין דחכ' היה נכלל לגמרי ולא הי' המציאו' בריא' יש מאין כלל אך ע"י הרקיע הוא שהפריד