קכח, א

הנה אנכי נצב על עין המים כו' והיה הנערה אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה כו'. והנה ידוע דבחי' עין המים הוא בחי' מעיין החכמ' שנק' (שם ד, טו) באר מים חיים כו' שנובע ממקו' הח"ע שנק' חכ' הקדומה שנק' הים הקדמוני וז"ש ותרד העינה שירדה לשאוב מי החכמה דתורה בכדה שעל שכמה כו' ותמלא כדה הן כ"ד ספרים דאורייתא שבא אור הח"ע באותיות שהן כלים המגבילים האור כו' ותעל הרי היה כאן ירידה ועלייה ועלייה זו להעלות הכ"ד ספרים דאורייתא על שכמה כמו ששואבים בכד קטן מים הגדול וזה היה האות וסימן לאליעזר כאשר תוריד הכד הזה ותשקה אותו ולגמליו שזהו בחי' ירידת החסדים דאור החכ' שבתורה למטה מטה לברר גם לעה"ד טו"ר שהוא בטוב שבנגה דעשיה שהן בחי' הגמלים דאברהם איש החסד דאצי' וכמ"ש ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדוניו וכל טוב אדניו כו' שהן ע"ס דמל' כאשר מתלבשת ויורדת בנגה כו' ז"ש גם לגמליך אשאב כמ"ש במ"א (בבאורי הזהר):

(ב) והנה להבין זה יש להקדים תחלה בשרש בחי' רבקה שהיתה בת זוגו דיצחק דוקא שעלתה מבחי' נגה דעשיה כמ"ש והנה רבקה יוצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה בחי' מל' דנגה כו' דהנה ידוע בשרש בחי' יצחק למעלה שהוא בחי' התענוג ושעשועים גדולים שיהיה למעלה בבחי' צחוק ושחוק שהצחוק ושחוק בדבר מה שעושין לפני המלך שעושה תענוג גדול ונפלא יותר מן התענוג שמתענג בכל הון ועושר וגדולת המלך (וראייה לזה שכאשר המלך בצער ויגון לא תנוח דעתו מכל ענג ושעשועי' שבאוצרות הון וסגלת מלכים ומכל יקר תפארת גדולת מלכותו כמו מן התענוג שיהיה לו מן הצחוק ושחוק שיעשו לפניו באיזה דבר מה שיפלא בעיניו שבזה יפנה מכל עצמותו ותנוח דעתו לגמרי מיגונו ויוסיף אומץ בשמחה וטוב לבבו למעלה מכל התענוגים כו' להיותו בחי' תענוג מפולש בלתי מורכב בדבר מה בעצם בדבר הטוב ברצונו וחכמתו בהון וגדולה וחכמ' וכה"ג שזהו שנק' השחוק בדיחותא בל' תרגום שבא מעצם הנפש בשמחתה כו' (כר"ב דלא פסיק חוכא מפומיה (ברכות ט, ב) וכר"י דהוה בדיחא דעתיה כו' (שבת עז, ב) שמחמתה יפתח כל העלם דחכמה כמו דרבא הוה אמר מלתא דבדיחותא ובדחו רבנן והדר כו' (שם ל, ב) וכן השחוק שעושין במשתה היין לאחר שטוב לבו בתענוג מלא בנפש עצמה ע"כ יש בכח הצחוק להמתיק כל דין ורגז ועוצב שבלב יותר מכל התענוגים כנ"ל ושחוק זה מלובש בדבר שעושים בתחבולות שונות כמו בנצוח המלחמה בב' חיות כמ"ש במ"א) וכך יובן למעלה בבחי' צחוק העליון שזהו בחי' יצחק ביו"ד דלהבא דוקא שזהו לע"ל דוקא כאשר יושלמו כל הברורים דרפ"ח ניצוצין דתהו ע"י מעשה הצדיקים בתו"מ ותשובה ותפלה והיינו לאחר ו' אלפי שנה דהוי עלמא (סנהדרין צז, א) שנק' ו' יומין עלאין באצי' כמ"ש כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול (תהלים צ, ד) כידוע (וזהו כמו בכלות ו' ימי בראשי' בסוף יום הו' דכתי' וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד) אז יהיה גילוי הצחוק העליון למעל' בבחי' תענוג ושעשועים