קכא, ב

לע"ל שתהי' א"ח עט"ב יהי' בחי' ב"ן למעלה משם מ"ה ולכך א' לאברהם שהיה בבחי' דלע"ל בעוה"ב אחר הבירור דבחי' ב"ן דהיינו שרה למעלה מן המשפיע דבחי' מ"ה דאברהם כל אשר תאמר אליך שרה דוקא שמע בקולה וד"ל ובפרט במה שא' שרה גרש האמה הזאת ואת בנה (כמשי"ת). ולהבין זה יש להקדים ב' וג' הקדמות כדי להבין מאמר א' (במס' ב"ב נח, א) בעובדא דר' בנאה דהוה מציין מערתא כי מטא למערתא דאברהם אשכחי' לאליעזר דקאי אבבא (דט' צדיקים קיימי' שלא מתו בעטיו של נחה"ק ואליעזר מינייהו) א"ל מאי קא עביד אברהם א"ל גאני בכנפה דשרה ומעיינא ליה ברישא א"ל זיל אימא ליה דאנא קיימ' אבבא א"ל ליעול וליתי מידע ידע דיצה"ר בהאי עלמא ליכא כו' ע"ש עד סוף המאמר. והנה זה המאמר כולו פלא ולהבין אפס קצהו ע"ד הקבלה הנה יש להקדים הקדמה אחת בתחלה והוא בשרש ענין מ"ש לאברהם כי אב המון גוים נתתיך שזה הי' אחר המילה שא"ל ולא יקרא עוד שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב כו' בה"א נוספת על שמו העצם ומפרש הטעם להוספת הה"א הזה כי אב המון גוים נתתיך ופי' נתתיך לדורות הבאים והוא ענין ריבוי הגרים שעשה אברהם בחייו וניתן לו כח הזה לדורות בכל דור ובכל זמן שעל ידו וכחו יצאו נשמות הגרים מאוה"ע שהן ניצוצות רבות דקדושה שנשתקעו בהיכלות (דע"ס) [דעש] דנוגה שיצאו משם ויוכללו בקדושה האלקית כנשמות הגבוהות דשמעיה ואבטליון ור"ע ור"מ וכעובדי' גר אדומי וכה"ג וז"ש כי אב המון גוים נתתיך לדורות כו':

(ב) אך באמת אין זה מובן דהלא אנו רואים שאין גרים הנוספים על ישראל רק מעט מזעיר מאד בכל דור כערך רק חלק א' מן אלף מאלפי אלפים כו' וא"כ יפלא יותר