צג, ג
ברמז זה דר"ת דמי יעלה לנו כו'. דהנה מ"ש לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה כו' לכאורה יש סתירה לזה ממ"ש מן השמים השמיעך את קולו כו'. וכמאמ' דהתורה מן השמים ניתנה כו'. אך הענין הוא דודאי התורה מן השמים ירדה לארץ וכמ"ש (שמות יט, כ) וירד ה' על הר סיני כו'. והארץ האירה מכבודו אין כבוד אלא תורה והמלאכים ביקשו (תהלים ח, ב) תנה הודך על השמים כו' וכידוע (וגם קדמה לעולם ונק' ים הקדמוני (יואל ב, כ) או משל הקדמוני (ש"א כד, יג) שהן מ"ע שמעל השמים כמ"ש יהי רקיע כו') אמנם כאשר ירדה התורה למטה בארץ אז נא' (דברי' ל, יב) לא בשמים היא אלא בארץ דוקא וכמו (ב"מ נט, ב) שאמר ר' יהושע לחכמי' אין משגיחי' בבת קול מן השמים משום דלא בשמים היא עכשיו אלא בארץ כו'. וע"כ גם נביא בדבר ה' אין רשאי לחדש דבר שנגד הכתוב בתורה ומקובל בפי חכמי ישראל ממשה (שבת קד, א) (ונידון כז"מ כו') ושרש הענין הוא דהתורה היא בב' מדריגות פנימיות וחיצוניות כמ"ש (דברים כט, כח) הנסתרות לה' כו' והנגלות לנו ולבנינו כו' וכמ"ש (יחזקאל ב, י) כתובה פנים ואחור כו' ובחי' הפנימית שבה הוא בחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד כו' וכמ"ש (משלי ג, יח) עץ חיים היא כו'. וע"ז נאמר (איוב יא, ט) ארוכה מארץ מדה ורחבה מני ים שלא יכילנה ארץ וים עלמין דאתגליין ועלמין דאתכסיין כו' וזהו שא' שהתורה מן השמים ניתנה כו' בחי' שמים העליונים שהוא בחי' מקיף הכללי דסובב כ"ע ומה שא' לא בשמים עליונים היא לאמר מי יעלה לנו כו' היינו כאשר ירדה התורה מן השמים לארץ כנ"ל. והוא בחי' מדרגה הב' שבתורה שירדה למטה לברר לעה"ד טו"ר דוקא שזהו בחי' חיצוניות והנגלות לנו כו' (ונק' נובלות חש"מ כידוע ומבואר למעלה שיש בה יתרון מעלה על בחי' הפנימית והוא ה"א דאברהם שע"י מצות מילה בגשמיות כו') וזהו שא' ר"י אין משגיחין בב"ק דלא בשמים היא דהיינו לאחר שירדה מן השמים לארץ דוקא משום דירידה זאת הרי היא רק לברר לעה"ד טו"ר בכל העולמות דבי"ע והוא דוקא בהיות גלוי אור דתורה בא בבחי' דיבור העליון בי' הדברות (שהדיבור הוא בבחי' מל' דאצילות) באמרו אנכי ולא יהיה לך שזהו כללות הבירור בין טו"ר שבמצות שאז כאשר נמצא התורה למטה בדיבור העליון אינה נמצאת למעלה מבחי' הדיבור שהוא הנק' שמים העליונים וז"ש לא בשמים היא לאמר מי יעלה לנו כו' וד"ל:
(ג) ולהבין ביאור הדברים יש להקדים תחלה ענין א' מ"ש בפ' נצבי' אחר שאמר הנסתרות לה' כו' והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה כו' והשבות אל לבבך בכל הגוים כו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו ככל אשר אנכי מצוך היום כו' בכל לבבך כו' ושב ה' את שבותך כו' וקבצך מכל העמים כו' אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך כו' והביאך אל הארץ כו' וירשתה והטיבך והרבך מאבותיך כו' ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך לאהב' את ה' בכל לבבך כו'. ויש להבין בסדר פ' זו דהלא תחלה א' שאחר שיהיו בגלות ויעשו תשובה שלימה
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.