נט, א
טרדות הפרנסה מכבים אותה כלל (לפי שאין המים מכבים רק לאש גשמי כחום אש הטבעי שמקרר ומכבה אותו המים המנגדו) וכך נראה בחוש שהתפעלות רשפי אש מחום הטבעי בלב בשר לבד בלי התפעלות הנשמה באלקים חיים בשלהב' יה בקל ובמהרה תכבה גם במעט מים רעים של המשכת הבלי עוה"ז אבל אש האלקי שנק' שלהבת יה בהתפעלות הנשמה האלקית לא תכבה מכל מים כו' אדרבה נק' אש שותה ששותה ולוחכת המים כאש ה' שנפל על המים שיצק אליהו כו' וכמאמר ו' אשות הן יש אוכלת ואינה שותה ויש שותה ואינה אוכל' ויש אש אוכלת אש ושותה מים הוא אש ה' שבנשמה ששורפת ומכלה לחום הטבעי ג"כ כמו ע"י התפעלות אלקות שבנשמה בלב בשר בחום הטבעי כמו לבי ובשרי כו' וכן צמאה לך נפשי כו' (ומ"ש בר"מ הוציאוה בגלותא ותשרף בשלהובי טיהרא שהן בגבורות קשות דחום התאות רעות דק"נ זהו כאשר אין אור ה' מאיר בנשמות ישראל ואין כח באש וניצוץ האלקי לשרוף ולכלות התאוה רעה כו' וראייה ממ"ש מים רבים לא יוכלו לכבו' אף בגלותא כו') וזהו מים רבים לא יוכלו לכבות כו' דהיינו שלא תחשך אור הנשמה האלקית ולא יכבה אורה כלל ממים רבים דטרדות הפרנסה בכל ימי חיי הבלה בעוה"ז ואין בה שינוי כלל מכמו שהיה התקשרות אור הנשמה האלקית קודם התלבשותה בגוף החומרי שהיתה צרורה ודבוקה למעלה במקור חוצבה באלקים חיים בתמידות ברוב עוז ידידות ומתיקות באה"ר ודביקות נפלאה ליהנות ולחזות בנועם ה' בצרור החיים את ה' ממש בג"ע העליון או בג"ע התחתון בלי שום פירוד כניצוץ הנמשך אחר השלהבת כו' כך גם אחר שהיא מתלבשת בעוה"ז בחומר הגופני ובחבלי טרדין דמים רבים כו' לא יכבה נרה ולא תכבה האהבה והדביקות האלקי' שיש בה כמו שהיתה דבוקה למעלה בלי שינוי כלל כו' (וראייה מן צדיקים ובע"ת אמיתי' שגם אחרי הוטמאה הנפש החוטאת בכל לכלוך ומיאוס לא יכבה נרה ויכולה לעלות וליטהר וליכלל בקדושה העליונה כמו שהיתה בתחלה ממש וכמ"ש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח וכתיב ובאו האובדים כו' והנדחים כו' והשתחוו לה' כו' וכמ"ש במ"א ע"פ אני ה' לא שניתי ואתם ב"י לא כליתם דהא בהא תליא משום דנר הוי"ה ממש נשמת אדם וכמ"ש כי חלק הוי"ה עמו יעקב חבל נחלתו ע"כ כמו שאני הוי"ה לא שניתי כך אתם ב"י לא כליתם שלא יכלה כח ואור נשמתם האלקי' כו') והנה מלבד שאין בכח המ"ר הנ"ל לכבות את אור האהבה רבה המוסתר' הנ"ל אלא אדרבה ע"י התלבשות וירידת הנשמה האלקי' בעוה"ז והיא נטרד' מאד בבחי' מ"ר הנ"ל עי"ז דוקא הרי תוכל הנשמה לעלות ולהגיע למעלה במדרגה העליונה וגבוה הרבה יותר אחר צאתה מעוה"ז דהיינו למעלה הרבה ממדרגתה הראשונה כשהית' צרורה בצרור החיים בג"ע העליון או ג"ע התחתון לפי שירידה זאת ודאי לצורך עלייה גדולה היא וכמ"ש ימי שנותינו בהם שבעים שנה דימים ניתן לאדם שהוא הנשמה בגוף בעוה"ז בהיכלות דנוגה שתהיה לה עלייה גדולה עי"ז כו' וד"ל:
(ב) ויובן זה מענין מי המבול שע"ז א' כאשר נשבעתי
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.