יט, א

(ע"י יניק' מכח הצומח שבארץ כו') (וכ"ה בבחי' התהוות הנבראים העליוני' הרוחניים כמלאכים עליונים שהן בבחי' צומח וחי שיש מלאכי' שנק' עשב כמ"ש בזהר ע"פ (תהלים קד, יד) מצמיח חציר לבהמה כו' שיוצאים מארץ עלאה. וכן מלאכים שנק' עץ עושה פרי שנק' (תהלים צו, יב) עצי היער כו'. וכן יש מלאכים שנק' בשם חיות ובהמות כמו פני אריה ופני שור ופני נשר כו'. וכמארז"ל ועוף זה מיכאל כו' כולם נבראו מארץ עלאה מאין ליש ממש כידוע). וא"כ הרי המלאכים ג"כ נבראו בחומר וצורה כאחד ממאמר אחד כמו במאמרות דצומח וחי גשמיי' דמע"ב ממש. ולכך גופם וחומרם קרוב בערך ויחוס אל הצורה כמשי"ת וכ"ה בענין המאמר דישרצו המים שרץ נפש חיה כו' ששרצו המים דגים חיים בגוף ונפש חיה בחומר וצורה כמו שהן עתה ממש וכן במא' דתוצא הארץ נפש חיה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה כו'. הרי הארץ הוציאה את גופי הבע"ח עם בחי' החיות הרוחניות שבהם כא' ממש כמו שהן עתה בצביונן ובקומתן כו'. כמו הארי והדוב והשור והכשב יצאו מן הארץ חיים בגופים שלמי' בצורתם ותוארם כמו שהן עתה שבאים בתולדה ומתגדלים מן הקטנו' ובמע"ב יצאו כמו שהן אחר שלמות גדולם בכמותם ואיכותם ממש כמו שהן עתה. וכן האילנות והעשבים יצאו בגדולם בשלימות ולא ע"י צמיחה מן הקטנות אל הגדלות לפי שבמאמר האלקי נבראו יש מאין כידוע. והנה ודאי אנו רואים עכשיו שאין בכח הצומח שבארץ להוציא אילני פירות ועשב מזריע כו' כמו שהן בשלמותן בבת אחת. וכן אין בטבע המים כלל לשרוץ ולהוליד מכח טבע עצמם את התהוות הדגים חיים בגופים שלמים כו'. וכ"ש שאין בכח הארץ להוציא גוף הארי ודוב ושור ושאר בע"ח כמו שהוא כו'. אך במע"ב היה הכל ע"פ כח מאמר ה' שאמר תדשא הארץ כו'. וישרצו המים כו'. ותוצא הארץ נפש חיה כו'. ודבר אלקינו יקום לעול' שתוצי' הארץ כל חלקי הצומח והחי כמ"ש הכל היה מן העפר כו' וד"ל. (ומ"ש דאין לך עשב מלמטה שאין לו מזל כו' זהו שפע דרוחניות דמזלות בארץ להוציא כח הארץ מן ההעלם לגילוי לבד. כמ"ש במ"א ויתבאר בסמוך בענין שמים וארץ כו'):

(ג) והנה עכ"פ אנו רואים במע"ב שיצא מן הארץ כל חלקי הצומח והחי גם חומרם וגופם עם חיות נפשם כא' נבראו ע"פ מא' האלקי וכמ"ש (תלי' קמח, ה) כי הוא צוה ונבראו כו' כנ"ל. וכמו תוצא הארץ נפש חיה שיצא גופו של החי עם הצורה וחיות נפשו כאחד ממש א"כ בהכרח לומר לפ"ז שבודאי גופם וחומרם קרוב בערך ויחוס אחד עם נפשם וצורתם הרוחני דהיינו שבחי' החומר וצורה שלהם משתוים עכ"פ בערך ויחוס א' אע"פ שזה גופני וזה רוחני. אמנם הרי המה מתחברים ומתאחדים ומשתתפים יחד לצאת בגדר וסוג כמו בריא' אחת ממש ממאמר אחד דתוצא הארץ נפש חיה וכה"ג מאחר שבצביונן ובקומתן נבראו כו' כנ"ל. (וכמו"כ במלאכי' עליונים שהן ג"כ בבחי' צומח וחי כנ"ל בבחי' אריה ושור ונשר כו' שבמרכבה עליונ' גם הן בחי' חומר וצורה שלהם קרובי' בערך א'. ע"כ יצאו ממאמר אחד כמו תוצא הארץ עלאה נפש חיה כו'):

(ד) אך הנה בריאת האדם בגופו ונפשו שנק' חומר וצורה