קלז, ד

(א) והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח ה' דרכו אם לא כו' הנה פי' משתאה הוא ענין שואה ושממון כפרש"י וכמו אשתומם כשעה חדא שהוא ענין שממון שהוא בחי' בטול העצמות מכל וכל כאשר מתפלא ביותר מאיזה דבר נפלא (וזהו שרש ענין נפילת אפים שאחר תפלת י"ח כמשי"ת בסוף) וא"כ יש להבין מהו ענין מחריש אחר שכבר נשתא' בבטול גדול בעצמותו והשתיקה הוא ג"כ ענין ובחי' הביטול מכל העצמות כידוע וגם להבין למה תיבת מחריש טעמו בזקף גדול דוקא. והנה להבין זה יש להבין תחלה כללות ענין פ' זו דאליעזר שהוכפלה בתורה ולמה הוצרך להכפיל בתורה סיפור דברי אליעזר ללבן ובתואל והלא כמה דברי' בתורה שנאמרו בדרך קצרה וכאן סיפר באריכות ענין א' ב"פ והנה ע"ז א' רז"ל דיפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים שפ' זו כפולה בתורה והרבה גופי תורה ניתנו ברמיזה כו' ולהבין ביאור מאמר זה ואיך יתכן ששיחתן של עבדי אבות יהי' יפה וגדול מתורתן של בנים כו' אך הנה יש להקדים תחלה שרש כללי לענין פ' זו שסיפור זה דעובדא דאליעזר הוא שרש וענין כללי לכל המצות שבתורה ע"כ היא כפולה בתורה יותר מהרבה גופי תורה כו' דהנה ידוע בדרך כלל שהאבות הן המרכבה הרי שרש נשמתם למעלה בבחי' ומדרגה העליונה דע"ס דאצילות ממש והוא בבחי' או"א וזו"נ דאצילות שהוא בחי' מ"ה וב"ן שבכל פרצוף וכידוע דאברהם ושרה הן בבחי' מ"ה וב"ן דאו"א דאצילות ויצחק ורבקה בבחי' מ"ה וב"ן דזו"נ (וכמ"ש בלק"ת) והנה נשמת רבקה הית' בבחי' נוגה דבריאה (כמשי"ת) והיה עיקר ענין עובדא דאליעזר להעלות לנשמת רבקה שלמעלה הוא בחי' ב"ן בחי' מל' אימא תתאה לייחדה ביצחק בעלה שהוא שם מ"ה דז"א כו' והעלאה זו לרבקה הי' מבחי' נוגה דבי"ע שהיא היתה אם יעקב שהוא כללות נש"י הרי הוא כללות תושבע"פ שמתייחד בתושב"כ כו' שזהו דבר גדול מאוד וענין כללי דוקא שכולל להרבה גופי תורה כו' להיות שכללות נש"י שיצאו מבחי' שם ב"ן בחי' רבקה העליונ' הוא שנכללו בהעלאה זו ויחוד זה הוא בחי' יחוד כללי דשם מ"ה וב"ן כמו כשהוא למעלה באצילות שזהו גודל גילוי עצמות אלקות שבכללו' האצילו' כו' וע"כ הי' בכל עובדא זו דאליעזר גילוי אור האלקי הרבה מאוד וממקום ומדרגה גבוה מאוד נעלה להיות כח ועוז לאליעזר להעלות