קח, ד

דרוש שני לפסוק ארדה נא

(א) ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה כו' ארדה נא כו' עד ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע כו' חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע כו' חלילה לך השופט כל הארץ לא יעשה משפט ופרש"י ויגש אברהם מצינו הגשה למלחמה והגשה לפיוס ולתפלה ולכל אלה נכנס אברהם לדבר קשות ולפיוס ולתפלה כו' וזה פלא איך יתכן לומר שנכנס ונגש לדבר קשות נגד ה' אלקי עולם ושופט כל הארץ והלא משה אמר למה הרעתה כו' (שמות ה, כב) ונענש ע"ז ועוד יפלא יותר במ"ש חלילה לך ופירש"י חולין הוא לך שהוא לשון קשה ומדברת גדולות שהרי זה כמי שמזהיר ומצוה על מי שעושה דבר שאינו הגון שאומר לו חלילה לך מעשות כן ואיך יתכן שהיה מתרעם אברהם ומהרהר אחר מדותיו ית' שהצור תמים פעלו וכל דרכיו משפט כו' ולמה לא נענש אברהם ע"ז שהרי משה שלא היה כמתרעם ממש על מדותיו ית' רק שהיה כשואל ומתמיה ביותר למה הרעתה כו' ונענש ולא עוד אלא שהטריח למקום ב"ה להשיבו ג' וד' פעמים ואיה ענוה ושפלות דאברהם שאמר ואנכי עפר ואפר והיה מאמין הראשון בה' ובא בנסיון באור כשדים וכו' ומה גם שיגש למלחמה נגד ה' זהו דבר שאין להעלות עה"ד כלל ועוד שאמר ב"פ חלילה לך כו'. ועוד יש לדקדק יותר מהו ענין הסמיכות דויגש אברהם לזה שאמר תחלה ארדה נא ואראה כו' דמשמע מיד שאמ' ארדה נא ואראה כו' נגש אברהם כו' ולא מקודם לכן כו' מה שייכות יש לזה עם זה. ועוד יש להבין בגוף הפסוק דארדה נא ואראה הכצעקתה כו' כמו שהקשה בזהר וכי לא גליא קמי קודב"ה כו' עד שהוצרך לירד ולראות הדבר והלא מכה"כ ונמצא למטה כמו למעל' ממש ובפרט בענין ההשגחה האלקית שהשגחתו בכל פרטי הנבראים כמ"ש (תהלי' לג, יג-טו) משמים