צז, א

(א) ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה כי רבה כו' ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה כו'. הנה יש לדקדק בפסוק זה הרבה הא' דגוף לשון הכתוב שא' תחלה הכצעקתה לשון יחיד דהיינו חטאת של כללות סדום ועמורה ואח"כ א' עשו לשון רבים הל"ל עשתה או הל"ל הכצעקת' הבאה אלי עשו אלא כמו שמפרש בזוהר כצעקתה של מדה"ד כו' (וכמשי"ת) וגם בזה יפול הקושיא מהו הספק בזה ודאי עשו כצעקת מדה"ד עליהם כו'. והב' מה שא' ארדה נא ואראה כו' דמשמע מזה שאם לא ירד לראות למטה לא ידע האמת מי איכא ספיקא קמי קודב"ה הלא נא' (זכרי' ד, י) עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ כו' ועיניך פקוחות על כל דרכי בנ"א (ירמי' לב, יט) וכן אמר (תהלים לג, יג) משמים הביט ה' כו' ממכון שבתו השגיח אל כל כו' עד המבין אל כל מעשיהם וכתיב אם יסתר איש במסתרים כו' שאפי' הנסתרות גלויות לפניו ובוחן כליות ולב ואיך יפול לפניו ספק במעשה סדום עד שהוצרך לירד ולראות שא' ארדה נא (למטה) ואראה כו'. והג' איך שייך לשון וענין ירידה באלקי' חיים שמלא כה"כ וכתיב (ירמי' כג, כד) את השמים ואת הארץ אני מלא בהשוואה אחת ממש והוא נמצא למט' כמו למעל' ממש וא"כ איך שייך לומר ארדה נא מלמעלה למטה כו' וגם אינו מובן מה שתלה עיקר טעם בירור הידיעה אם כצעקתה כו' אם ירד דוקא ויראה ובלתי ירידה זו לא יבורר לו אם כצעקתה עשו וזהו פלא גדול. והנה במדרש א' ארדה נא ממדה"ר למדה"ד שזהו נחשב ירידה מה שיורד מכסא הרחמי' לישב על כסא הדין כו'. וגם זה אינו מובן דממדה"ר למדה"ד איך שייך לשון ירידה מלמעלה למטה ועוד איך יתכן שבמה שירד למדה"ד יתברר לו יותר ולמה יתלה טעם בירור הידיעה הזאת הכצעקתה כו' במדה"ד דוקא. והנה גם בזוהר א' ע"ד המדרש הנ"ל וז"ל וכי לא הוה ידע קודב"ה דא' ארדה נא ואראה והא כולא אתגליי' קמי' אלא ארדה נא מדרגא דרחמי