נח, ד

(א) אלה תולדות נח נח איש צדיק כו'. כתיב כי כאשר נשבעתי מעבור מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצוף עליך כו'. ויש להבין למה נק' מי המבול בשם מי נח דוקא וגם מה שייכות יש למי המבול לענין הקצף והרוגז שתלה זה בזה דכמו שנשבע מעבור מי נח כך נשבע מקצף עליך כו'. אך הנה כתיב מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה כו'. דהנה ארז"ל דא"א ע"ה ביקש שיהיו בניו בעול שיעבוד מלכות לפוטר' בזה מדין גיהנם כו' ואין הפי' בשיעבוד מלכיות בעול המסים ואימת מלך ושרים שהרי בימי דוד ושלמה ושאר המלכים היה עול המסים הרבה יותר ואימת מלך ושרים יותר רק הוא הכוונה על טרדת הפרנסה בעול קשה בלחץ ודחק ובעבודה קשה בכל כלי המוח והלב עד מיצוי הנפש ממש כמו בנפשו יביא לחמו שמשתעבדי' כל כחות נפשו במחשבות טורדות ועמוקות נוגעים עד הנפש שמבלבלי' המוח והלב לגמרי מכל וכל עד שניזוז מדעתו ומקומו כו' כידוע (כמו יורדי הים באניות כו' שיעלו שמים ירדו תהומות יחוגו וינועו כו' עד וכל חכמתם תתבלע כו' כמ"ש במ"א). והנה על זה אמר מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה כו' שטרדות הפרנס' המבלבלים לנקודת הלב והמוח נק' מים רבים כמו עד"מ הנטבע במי הים או נהר גדול וכמ"ש כי באו מים עד נפש כמו שאמר דוד אל תשטפני שבולת מים כו' ועכ"ז א' מים רבים הללו לא יוכלו לכבות את האהבה דהיינו שלא יוכלו לבטל ולעקור את נקודת אור האהבה העצמית והטבעית שבכאו"א מישראל שנק' אהבה המוסתר' בנקודת פנימית העלם הלב כידוע שמכחה יוכל לבא בנסיון למס"נ על קדה"ש ולתשובה אמיתית מקרב ולב עמוק עד כלות הנפש ממש כראב"ד שיצא' נשמתו בבכי' כו' וכמו בעי"ת שכאו"א עושה תשובה שלימה מקירות לבו ובוכה במר נפשו כו' לפי שאהבה רבה זו היא כמו טבעית ממש בנפשותינו מצד שרש מחצב הנשמות כי חלק אלוה הוא מבחי' מהו"ע אלקות כמו כי נר הוי"ה (ממש) נשמת אדם וטבע האש לעלות וליכלל למעלה במקור חוצבה כשלהבת העולה מאליה וכמ"ש בסמוך לזה רשפיה רשפי אש שלהבת יה ממש וקאי על אה"ר זו שהיא כרשפי אש שלהבת יה דוקא ולהיותה בחי' שלהבת יה ע"כ מים רבים לא יוכלו לכבותה כלל דאע"פ שיש בטבע המים לכבות את האש אבל יש אש שאין המים מכבים אותו כלל והוא הנק' שלהבת יה דוקא שהוא אור הנשמה האלקי' שנק' ניצוץ כניצוץ מן השלהב' כי כאשר מתלהבת בלהב אש התשוקה ודביקות ברשפי אש האלקית שנק' שלהובין דרחימותא אז אין מים רבים שהוא המשכת כל לבו ומוחו בעומק