תמ, ד

דחכ' אדם העליון שהאיר ה' פניו אליהם עד שעכ"ד [פ"נ] כו' וכתיב בה מימינו אש דת למו כו' שנתנה באש לבנה¹⁹⁵⁷ בקול ה' מדבר מתוך האש¹⁹⁵⁸ כו' וכלול גם מן החסד. וזהו אש¹⁹⁵⁸ הדלקת הנרות דמנורה שהוא אש דתורה¹⁹⁵⁹ כמ"ש הלא דברי כאש¹⁹⁶⁰ כו' והוא בימין (שנק' אשא חיורא כאור המאיר בנר כו' כידוע), וזהו שגם שמנורה היה בדרום העולם הי' זה לצפון הארון כשהשכינה במערב כנ"ל) להיות[ה] בבחינת גבו' דאש כו' (וכמו שא' ב"ע הי' שונה ואש מלהטת סביביו כו' ויונתן ב"ע כל עוף הפורח עליו נשרף¹⁹⁶¹ להיות שזה האש למעלה מאש דשרפים כו'). ועד"ז יובן ג"כ בענין השולחן שעלי[ו] לחה"פ שזהו ג"כ המשכת דח[כ'] דתו' רק שהוא מתלבש להיות בבחינת מזון לנשמ' כמו לחם ממש, וענין המזון ידוע שהוא כח המחבר הצו[רה] בחומר כמו כשיאכל לחם לשובע נפשו יומשך כח החכמה להתחבר במוח והמדות בלב וחיות בדם כו' [עד] שעי"ז מתחדש אור חיות הנפש באברי הגוף ומתקיים יותר, והיינו כאשר מתברר הלחם במעיו ונבחר ממנו הטוב למזון וחיות [ב]דם שבלב ועולה גם למוח ומשם חוזר ונמשך ע"י גידי המוח החיות הרוחני לחזק כל הגוף כו' כידוע ומבואר במ"א, ועד שנעשה לחם אפוי שראוי למאכל צריך בירור בזריעה וקצירה ודישה וטחינה כו' עד לישה ואפי' והיינו בלחם מן הארץ דוקא משא"כ בלחם מן השמים כמו המן שא"צ בירור כלל כי כבר היה¹⁹⁶² הוברר ונמשך לאור וחיות לנשמ' כמו שהוא כמ"ש במן ויענך וירעיבך למען תדע כו' כי¹⁹⁶³ על כל מוצא פי הוי' כו'.

וזהו ב' מדריגות דתושב"כ ותושבע"פ, כידוע דאותיו'¹⁹⁶⁴ דתושב"כ נקרא לחם מן השמים כמו המן שאותיות הללו הן בבחינת קדש העליון דח"ע כמו שהוא למעלה ונמשך לנש"י להאיר אורם כנ"ל במנורה שמאיר מאור ח"ע דתורה אור בעצם כנ"ל, אבל תושבע"פ נק' לחם מן הארץ שצריך בירור ותיקון עד שנעשה לחם ומזון והן ג"כ¹⁹⁶⁵ משנה והתלמוד שמבררים פסולת מאוכל בכל דיני המצות בפרטי[ות] כלחם מן הארץ ממש עד שנעשה למזון לנשמ' האלקי' כששונה הלכה וגורס בשיניו שזהו כטוחן המאכל ונכנס במעיו כמ"ש ותור[תך] בתוך מע"י ממש שמתברר ועולה מעה"ד טו"ר כו' ונעשה מזון האלקי לנשמ' שיתחזק בכלי יותר עד שיחי' האדם ברוחניות ממזון דתו' כמו כי אמרתך חייתני בכל האברים ברוחניות האלקי' כמו באוי"ר שכלי' וטבעי' שזהו בכל לבבך בשני יצריך, ואף בהילוך ברגל כל היום בדרכי ה' וכן בג"ע ילכו מחיל כו' וכמו שמכריזים בג"ע אשרי כו' שזהו מי