תלט, ד

כלים לאור הרצה"ע כידוע, וזה הי' ענין הארון ולוחות שבמשכן עם הכפורת שעלי' שבלוחות היו כתובים יו"ד הדברות כללות כל התו"מ¹⁹⁰⁴ שכלולים באנכי כו' שבא באותיות ממש שנק' כלים. אך עכ"ז ה"ז בא בבחי' העלם עדיין כי הלוחות הרי הי[ו] גנוזים בארון כס"ת שגנוזה בהיכל (שע"ז א' הכל תלוי במז"ל אפי' ס"ת בהיכל שזהו בחי' מז"ל ונוצ"ר מקור החכמה דתורה אור שנק' חכמה שבכת"ר), וגם האותיו' דתושב"כ הן בבחי' העלם וסתימות דח"ע הגנוז בהן ולכך הן במספר קצוב ובדקדוק חסר ויתי"ר קר"י וכתיב כו', שהרי א"א לידע כל דיני המצוה בפרטי' איך ומה לעשות מאותיות הללו, כמו במצות ציצית מ"ש ועשו לכם ציצית¹⁹⁰⁵ כו' לא נתפרש איך ומה בפרט כל דיני הלכ[ות] ציצית למעשה רק בהל' ציצית בתושבע"פ מפרש כל דין והלכה להביא לידי מעשה בפרט. וכן במצות סוכה א' בסוכות תשבו כו' נתפרש¹⁹⁰⁶ כל דיני סוכה איך לעשות בפרט בכל אופנים המוכשר למצוה, והעיקר הוא במה שמפרש באופני המנגד להכשר המעשה שאם לא תהיה בהכשירה פסולה, והיינו כמ"ש סוכה שלמעלה מכ' אמה פסולה¹⁹⁰⁷ וכה"ג כל דיני הסוכה שפוסלים הסוכה כחמתה מרובה מצילתה¹⁹⁰⁸ וכה"ג, וכן בציצית ותפילין [ו]שבת ויו"ט שזהו ענין המדות דחכ' דתו' שהוא בכלל בענין כשר ופסול ואסור ומותר וטו"ט וחייב וזכאי בד"מ¹⁹⁰⁹, דאעפ"י שגם בתושב"כ העיקר הוא במדות דחכמה כמ"ש להבדיל בין טל"ט¹⁹¹⁰ בעופות טהורים וטמאים וכן בהמות וכך בקרבנות כשר ופסול, אבל לא נתפרש כלל כל פרטי ההוראה שיש בזה כמ[ו] בכל דינין והלכות שבמשנה שבו' הסדרים בסדר זרעים ומועד ונשים וקדשים וטהרות שכוללים רק הוראות או"ה כו"פ טו"ט ובד"מ דנזיקין¹⁹¹¹ חייב זכאי שזהו עיקר ענין המדות דחכ', כמו החכ' שלמד כל החכ' העצמי' אם אינו יודע להורות ולדון במדות דחכמה זו כך ולא כך בכל פרטי' הרי כל החכ' נשאר בהעלם לא נודע דבר ממנה למקבלים כו'. ובכך¹⁹¹² בחכ' באותיות דתושב"כ אעפ"י שנק' תו' או"ר שבאה ח"ע מן ההעלם לגלוי כנ"ל אך זהו בכללות ובהעלם וקיצור עדיין ועיקר ההתגלות הוא במדות דו"ס משנה דתושבע"פ שמגלים כל פרט בב' אופנים דחו"ג שזהו או"ה כו"פ טו"ט כו'. ונמצא דעיקר בחי' הכלים לאור דח"ע שבתושב"כ זהו ו"ס משנה דוקא שהן ו' מדות¹⁹¹³ שמקבלים מחכמה דתושב"כ כמו ס' זרעים הוא בחינת כלי החסד¹⁹¹³ דאור החכמה כו' וסדר מועד כלי הגבו'¹⁹¹⁴ כו' וסדר נשים ת"ת¹⁹¹⁵ כו' וד"ל.