תלט, ג

העצמיות ממש וכמ"ש רחב"ה מצות"ך מא"ד. והנה כדי להמשיך לבחי' המקיפים דיריעות המשכן הוצרך להזהיר להם תחלה במצות השבת שהעיקר הוא בהעלאה מלמטה למעלה באו"ח בשביתה מן המלאכה שעולה רצה"ת ומתחבר ברצה"ע כנ"ל ואז אח"כ יוכל רצה"ע דמצות שנק' לבושים לירד למטה להיות שורה בבחינת מקיף עדיין שהן היריעות דמשכן (וכמו וקראת לשבת עונג העליון דעוה"ב כנ"ל). וזהו שנסמכה פ' שבת למלאכת המשכן בכלל וכמ"ש את שבתותי תשמרו ומקדש"י תירא"ו¹⁸⁹⁴ דהא בהא תליא דאם שבתות"י תשמר"ו (בב' שבתות כהלכתן באו"ח ואו"י כנ"ל) אזי ממילא מקדש"י תירא"ו שזהו גלוי שכינה בהיכל ק"ק במקיפים ובפנימי' בבחי' כלים, כידוע שהיראה הוא בבחינת המל'¹⁸⁹⁵ (כי המשכן הוא בבחי' מל'¹⁸⁹⁶ שנק' שכינה כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם כו').

והנה בסדר מלאכת המשכן צוה משה לעשות היריעות דמשכן תחלה וכמ"ש כאן קחו מאתכם כו' עד וכל חכם לב בכם¹⁸⁹⁷ יבאו ויעשו [את] כל אשר צוה ה' את המשכן ואת אהלו¹⁸⁹⁸ (יריעות עיזים) ואת מכסהו (עורות תחשים)¹⁸⁹⁹ ואת קרשיו¹⁹⁰⁰ כו' ואח"כ את הארון¹⁹⁰¹ כו', וכן בעושי המלאכה א' ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה את המשכן עשר יריעות כו' ואח"כ הארון והשולחן כו'. והענין הוא דבהמשכה וירידה מלמעלה למטה צריך לעשות בחי' המקיף תחלה שהן היריעות שנק' אהל כו' ואח"כ צריך לעשות האו"פ בכלים שהוא הארון ושולחן כו', וזהו ענין המקיפים דרצה"ע שבמצות שלמעלה בהעלם בלתי נגלה בגלוי אור עדיין רק בבחי' העלם דלבושים (ולע"ל יתגלה מן ההעלם ויהיה מזה התגלות העונג העצמות דעדן דעוה"ב כנ"ל), וכן א' כי נר מצוה ותורה אור שהתורה באה בבחי' או"ח¹⁹⁰² בגלוי מן העלם דרצה"ע [דמצות] (כמ"ש במ"א דתרי"ג מצות הן בתרי"ג ארחין דגלגלתא¹⁹⁰³ שלמעלה מח"ס שזהו תו' אור כטעם כמוס לרצה"ע בסודות התורה כידוע ושרש המצות בעצם הרצון שאין טעם לרצון כלל שהוא העוה"ב כו' ונמשך בלבוש ומקיף לבד כנ"ל).

והנה מה שהתורה נקרא אור היינו מה שאנו רואים שבחי' המקיף הנעלם דרצה"ע שבמצות למעלה כנ"ל בא לגלוי בתושב"כ כמו בצרופי אותיות שבתושב"כ בכל מצוה שהן בחי'