תלט, א

הוא ג"כ¹⁸⁷⁴ כח המביא לגלוי רצה"ת שמורכב בחכמה ומדות במע"ב שמקבל מד"ע שברצה"ע כמובן ממשל הנ"ל ברצה"ת שבמוח ולב האדם. אך ברצה"ת ובד"ת כנ"ל ה"ז בבחי' העלאה דאו"ח בבחי' ביטול היש לאי"ן¹⁸⁷⁵ ממדות לשכל ושכל לרצון עד רצה"ע כנ"ל, וכך הוא ברצון וחכ' דמע"ב בבחי' דע"ת עולה מלמטה למעלה עד שיעלה לרצה"ע הפשוט במקבל שמעורר בהתקשרות שלו למשפיע בעצמיות הרצון כנ"ל וד"ל. וזהו ענין ו' ימי¹⁸⁷⁶ החול שבא האור [ד]רצה"ע בירידה והתחברות ברצה"ת וחוזר ועולה בליל שבת לעורר האור העצמיות ברצה"ע ע"י ד"ע בין בהשבת¹⁸⁷⁷ לחדש האור ושפע מעליון לתחתון בכלל ובפרט כו' וד"ל. וזהו כי אל דעות הוי' שסובל ב' דעות ד"ע וד"ת שהוא רצה"ע ורצה"ת דאו"י דמשפיע ואו"ח דמקבל, דהיינו שיהיה התחברות דרצה"ע ברצה"ת מלמעלה למטה כנ"ל (מד"ע לד"ת שהוא מאי"ן הא' לאי"ן העוה"ב¹⁸⁷⁸ הנ"ל) וע"י ד"ת יהיה התחברות דרצה"ע¹⁸⁷⁹ לרצה"ע מלמטה למעלה, ואעפ"י שד"ע ודע"ת שניהם מטים לחיצוניות דרצה"ע ורצה"ת לבד, מ"מ שרשם למעלה בהתקשרות העצמיות שלמעלה גם מעיקר הרצון העצמי בין מלמעלה למטה ובין מלמטה למעלה (דשניהם א' כנ"ל וד"ל).

ועם כל הנ"ל יובן בתוס' ביאור במ"ש כאן אלה הדברים אשר צוה ה' כו' ו' ימים תעשה מלאכה וביום הז' יהיה לכם קדש שבת שבתון כו' דאלה הדברים הן ל"ט מלאכות שנעשים לברר ב[י]רורים כנ"ל, והוא ירידת האור דרצה"ע שלמעלה ממקור העולמות להיות נמשך ברצה"ת להיות מקור ההשתל' מאי"ן דחכ' ליש במא' דבראשית כו', וכתיב אשר ברא אלקים לעשות דכל מה שברא אלקים ברצון וחכ' ומדות ומחדו"מ הכל רק לעשות לתקן שהוא הבירור בהעלאה דרפ"ח ניצוצים שנפלו בק"נ בעה"ד טו"ר במ"ע ול"ת כנ"ל במ"ש לעבד[ה] ולשמר[ה] שזהו ע"י תו"מ, וזהו חיבור הפנימי' דרצה"ע בתו"מ להיות בהתלבשות בחכ' ומדות ואותיות דתו' ומעשה המצות שנק' רצה"ת. וזהו והיו הדברים האלה אשר אנכי כו' והוא מ"ש אלה הדברים אשר צווה [ה'] כו' שהן רמ"ח מ"ע (שבזה יהי' עיקר המשכת הקדושה דעונג העליון בשבת¹⁸⁸⁰, כי מצות השבת בכלל כולל הוא רמ"ח מ"ע דימות החול בשמירה דקדש ועונג דשבת כשמור וזכור לקדשו¹⁸⁸¹ כו' ובמניעה וחיבור¹⁸⁸² המלאכה בשב ואל תעשה זהו שרש שס"ה ל"ת דחול כו' כמ"ש במ"א) וזהו ע"י בחי' ד"ע (ואין זה רק ע"י העלאה דאו"ח שזהו במס"נ דק"ש בחכ' ומדות עד בכל לבבך בשני יצרי"ך ואח"כ והי[ו] הדברים כו') (וכמ"כ בחיצוניות השפע