תלה, ג

בא[חד] במח' והשגה זו דוקא כנ"ל. וכש"כ שלא יבא בגילוי למטה יותר והוא במדות שבלב כמו בבחי' אה"ר שבמורגש בלב כנ"ל, ואף [ש]גם [שם] יבא לבחינת מס"נ בכל נפשיך אפי' נוטל את נפשיך ממש כנ"ל. וביאור הענין שזה שנק' בשם רצה"ע אינו רק מפני שאין רק1761 רצון הנולד שנק' מחודש כלל, אלא הוא בחינת מקור לכל התפעלות ותולדות הרצון אף ברצון הפשוט ועצמי והוא עצמו גם שאינו מוליד רצון כלל, ומה שיבא מכח[ו] העצמ[י]' בחי' רצון הנולד ומחודש שנקרא התפעלות רצון עצמי עד שיבא למס"נ בכח בנשמה ובפועל בגוף כנ"ל אינו רק חלק א' המאיר מכח העלם העצמות הרצון הזה. וזהו שנק' בחי' התקשרות העצמי' דיחידה (שנק' נקודת עצם יהדותו), שהוא בבחי' ההעלם לגמרי בין במוח בין בלב שלא יבא גם בתולדות רצון העצמי או התפעלות עצמיות, רק לפרקים כשבא לנסיון כאברהם שנק' רחימא דמלכא בעצם נקודה דיחידה שלו שמצאת לבבו נאמן שהיא בהעלם תמיד, וכאשר ניסה אותו בשחיטת בנו באה לגלוי מן ההעלם בתולדות רצון עצמי כמו למס"נ עקה"ש שנגלה בזה התקשרות העצמיות ממש. וכך בשרש נש"י בכ"א ביחידה שבו חבוקה ודבוקה בעצמיות אלקות בהתקשרות עצמי תמיד רק שהוא בהעלם גדול וכשאומר שמע ישראל הצווי הוא שיצא מן ההעלם לגלוי למס"נ ברצון הנולד מן השכל והשגה זו באח"פ כנ"ל, וכן בירידת אור התקשרות העצמית הזאת [ה]נק' רצה"ע ממש במדות שבלב יבא למס"נ בלב בנקודת הרצון אפי' נוטל את נפשיך בפו"מ כו', שעולה בבחינת או"ח למעלה מן הטעם לגמרי כנ"ל (כמשי"ת).

וזהו ואהבת גי' ב"פ אור או"י ואו"ח דאה"ר במס"נ ממש בשכל ומדות שבלב כנ"ל ושניהם ממקור א' נמצאו שזהו שנק' רצה"ע, שהוא העלם עצמות מקור הרצון ש[ב]בחי' יחידה שבנפש שמושלל ונבדל בערך למעלה מעלה מכל בחי' רצון הנולד ונתפעל גם בחכמה ושכל העליון ופנימיות ביותר כו', לפי שהוא באמיתית התקשרות העצמיות שבלתי מורכב כלל אף ברצון ושכל הפנימי הנולדים אף שבא למס"נ, כי הוא בחי' כח העצם1762 העצמות דיחידה שנקרא עליו"ן ממש (ובמ"א מבואר שזהו נק' בחי' אה"ר המוסתרת ונעלמת בנפש בנקודת הלב בעצם ונתעוררה מן ההעלם1763 לפרקים כמו לנסיון למס"נ עקה"ש בפ"מ, או בעת צרתו שנוגע עד הנפש ממש וכמו [ו]פרעה הקריב הקריב לבם לאביהם שבשמים1764, וכמו בעשי"ת שמתעורר נקודת יהדותו שממנה יומשך [ממילא] כל רצון הנולד באה"ר במורגש במוח ולב1765 אם בבחי' או"י או בבחי' או"ח כנ"ל וד"ל). והטעם שנק' עליון ממש לפי שאין כח זה העצמי דמקור

הערות

  1. 1761. שאין רק : טזיזיט: שאינו.
  2. 1762. העצם : טזיט: העלם. יז: כבפנים.
  3. 1763. ההעלם : טזיט: הלב. יז: כבפנים.
  4. 1764. [ו]פרעה הקריב. . שבשמים : בשלח יד, י. ראה שמו"ר פכ"א, ה. תו"ח נח ס, ב הערה 24.
  5. 1765. ולב : טז: בלב בשר. יז: כבפנים. יט: ולב בשר.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.