תלה, א
בחי' התפעלות העצמיות דנש"י כמו כל עצמותי תאמרנה1743 כו', רק שצריך שיומשך אותו בהתפעלות עצמות הרצון שנקרא רצה"ע (כמשי"ת) ושיבא בהרכבה והגבלה דוקא בשכל והשגה1744 ודעת האלקי בשמע ישראל שמדבר לנשמ' האלקית1745 שנקרא ישראל לי ראש1746 שתשמע ותבין בבינה וחכ' איך שהוי' אלקינו הוי' א[חד]. ובאמת מצוה זו דאורייתא שתעמיק הנפש בדעת והשגה זו איך שה' אלקינו כו' ולכאו' מה צריך לזה הלא מס"נ בעצם למעלה מן [ה]השגה לגמרי והוא עיקר המצוה, אלא צ"ל שאדרבה שמס"נ בעצמות הנשמות יומשך ויתלבש דוקא בדעת והשגה זו, כמו שהזהיר כמה פעמים וידעת היום כו' אתה הראת לדעת כו' ודעת זו זהו שא' ה' אלקינו דוקא ה' אחד (ובאמת כפי' הפשוט דקדק במ"ש אלקינו דוקא ולא בזולת זה וזה פלא, כמו מי כה' אלקינו1747 כו' וכן מי כמוך באלים1748 כו' דזהו פלא מאין יהיה עולה על הדעת שיש אלקים זולתו, וכן א' ראו כי אני כו' ואין אלקי' כו' וכן אין קדוש כה'1749 וכה"ג. אלא השלילה בזה הוא ליחד יחוד פנימי בהוי' שהוא אלקינו דוקא שהוא הוי' א' ולא זולתו דהכוונה הוא כמו שא' אטו האידנא לאו א' הוא1750 כו'. אלא שהשתלשלות דסובב וממלא לבריאת העולמות אינו רק בחי' חיצוניות השפע האלקי' שנבדל בערך מפנימיות ועצמי' דאור א"ס שבאצי' שלמעלה לגמרי מהשפעת דאו"כ דאצי' במל', וזהו בחי' פנימי' דאו"א וזו"נ שזהו בחי' יחו"ע ויח"ת בכלל ששרשן בפנימי' ועצמיות דא"ס ממש קודם הצמצום בקו"ח כו' שאין העולם מקומו כלל, ומה שנמשך להיות אלופו ש"ע זהו ע"י ישראל ששרשם ע"י תו"מ בפנימיות ועצמיות בחכמה ומדות דא"ס בבחי' לבוש מל' הפנימי' ועצמיות ממש כנ"ל. ולכך הוא עיקר המ"ע דק"ש ליחד יח"ע זה הפנימי' ועצמי' דוקא שז"ש שמע ישראל דוקא הוי' אלקינו דוקא המיוחד אלינו בפנימיות שלו שנבדל בערך גם ממל' דא"ס בקו"ח להיות אור ושפע דמקיף ופנימיות לעולמות רק בעוה"ב וגעה"ע מאיר אפס קציהו כו') הוא1751 הוי' אחד באח"פ ממש שאין זה בכל ההשתל' גם בסובב וממלא הכללי כו', לזאת יכול להיות שגם שהנשמה תבין ותשכיל בשכל והשגה בטוב טעם בענין זה דהוי' אלקינו דוקא ה' אח"פ1752 ממש כנ"ל תוכל לבא למס"נ בא' זה ממש והוא עיקר ענין האריכות בד' דאחד כידוע. ואין שכל והגבלה1753 זו נקרא הגבלה לרצון זה שנולד מחמתה למס"נ באח"פ1754, לפי שאין השגה זו שייך רק לפנימי' ועצמי' דנשמ' ששרשה בבחי' פנימי' ועצמיות דא"ס שע"ז א' ישראל עבמ"ח כו' והוא לי רא"ש כו'. ואין שכל וטעם זה כשאר שכל וטעם הבא בהשגה בסומ"מ1755 ששייך להשתלשלות העולמות שמגביל לרצון העצמות שלמעלה מן הטעם לגמרי כנ"ל, אבל שכל והשגה זו דנשמות בהוי' אלקינו כו' זהו רק מצד שכל ניצוץ
הערות
- 1743. כל עצמותי תאמרנה : תהלים לה, י.
- 1744. והשגה : טזיט: ליתא. יז: כבפנים.
- 1745. בשמע. . לנשמ' האלקית : ראה גם לעיל פ' תצוה שמו, ג. וש"נ.
- 1746. ישראל לי ראש : נסמן לעיל פ' משפטים רפח, ד.
- 1747. מי כה' אלקינו : תהלים קיג, ה.
- 1748. מי כמוך באלים : בשלח טו, יא.
- 1749. אין קדוש כה' : שמו"א ב, ב.
- 1750. אטו האידנא לאו א' הוא : פסחים נ, א. ראה גם מאמרי אדה"א בראשית ע' שפד.
- 1751. הוא : טזיט: ליתא. יז: כבפנים.
- 1752. אח"פ : טז: אחד באח"פ. יז: אחד. יט: כבפנים.
- 1753. והגבלה : שם: והשגה.
- 1754. באח"פ : טזיט: בא' הפשוט.
- 1755. בסומ"מ : בסובב וממלא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.