תלג, א

הקד[ו]שה ו[ה]הבדלה בערך למעלה מעלה מאד מאד¹⁶⁶² כנ"ל זהו עצמו גורם בחי' הירידה וההמשכה מלמעלה למטה בבחי' או"י, והיינו ממקום ומדריגה שעלה לשם¹⁶⁶³ משם דוקא יומשך למטה והיינו ואברכה שמ"ך ממש בברכה בג[י]לוי תוס' אור על¹⁶⁶⁴ המצות דוקא ששורה בהן ברכת הוי', כמו שאו' בברכת המצות בא"י כו' וישראל נק' ברוכי הוי' ע"י מעשה המצות וכידוע בכללות ענין המצות שיש בהן יחוד ברכה וקדושה¹⁶⁶⁵ כו', ועיקר הברכה דשמ"ך במצות יהי' לע"ל בעוה"ב שבא בשכר המצות דוקא כידוע והוא שאומר ברכת ה' היא תעשיר כו'. וז"ש ואברכ"ה שמ"ך לע"ו בעוה"ב לע"ו בנצחיות דא"ס בברכת עולם, וכן גם עתה בכל יום נמשך ברכה בשם הוי' ויח"ע דקוב"ה ושכינתי' בכל מצוה ומצוה ע"י קבלת עומ"ש בפנימיות ועצמיות דמדת מל' שעי"ז ארוממך כו' כנ"ל ע"כ אח"כ נמשך ויורד האור מלמעלה למטה כנ"ל וד"ל (וז"ש שכל האו' תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב¹⁶⁶⁶ לפי שתהלה לדוד מרומם לבחי' המל' דא"ס עצמו כמ"ש ארוממך כנ"ל שעי"ז נמשך חיי העוה"ב שז"ש ואברכ"ה שמ"ך ממש לע"ו כנ"ל (וזהו ג"כ פי' הברכה דמצות בא"י כו' בבחי' ברכ"ה דשמ"ך שעי"ז נקרא מלך העולם כמו בר"ה שמי"פ דמל' נעשה רצון למלך על עולמות כו' אשר קדשנו לפי שקדשנו במצותיו בבחי' פנימיות לבוש המל' הנ"ל) (וז"ש אתה ה' לבדך¹⁶⁶⁷ [ממש כמא'] שקודם שנבה"ע היה הוא ושמו בלבד כנ"ל (וגם בבחי' מקיף דטה"ע שלמעלה מטה"ת שייך להיות מקיף למקיף עכ"פ להשתל' העולמות¹⁶⁶⁸, אבל אתה ה' לבדך זהו כשהיה הוא ושמו הגדול בלבד, ואח"כ אתה עשית את השמים טה"ת ושה"ש¹⁶⁶⁹ טה"ע כו', ואתה מחי' את כולם בבחי' ממכ"ע בבי"ע בפרטי פרטים עד אתה אשר בחרת באברם¹⁶⁷⁰ שע"י היה ג[י]לוי עצמ' שמו הגדול ד"ע הוי'¹⁶⁷¹ ואלקים בעולם כמ"ש ויקרא אברם בשם הוי' אל עולם¹⁶⁷² וצדיק כאברהם באמונת"ו יחי'¹⁶⁷³ שכולל כל התרי"ג מצות כידוע, וז"ש כי ידעת[יו] אשר יצוה את בניו¹⁶⁷⁴ כו' שעי"ז ארוממ"ך אלקי המלך כנ"ל, ומעלוי זה נמשך ונתבר[ך] שמך לעד כו' כמו ואת"ה מחיה את כולם בבחי' התפשטות במל' למטה עד אין תכלית כמו שהוא למעלה עד אין שיעור כנ"ל. ועכ"ז אין בו שינוי כלל כמ"ש אתה הוא כו' דהיינו שאתה ה' לבדך ממש גם עכשיו שאתה עשית השמים ושה"ש עד ואתה מחיה כו' וד"ל).