תלא, א

יראה בוש"ת¹⁵⁵⁶ ). וזהו אשר עשה עמכם להפליא הפל"א ופלא [פי' הפלא] זהו הנבדל בערך לגמרי ומושלל מכל השגה בשכל כמו כי יפלא ממך דבר¹⁵⁵⁷ כו', וזהו עליי' השכל במקור השכל שאינו בא בהשג"ה ונק' שכל הנעלם מכ"ר¹⁵⁵⁸. וגם השכל המופלא הזה לא נק' מופלא בעלותו לגבי העליון ממנו שהוא מקור דפלאות חכ'¹⁵⁵⁹ כמו עושה פל"א¹⁵⁶⁰, וזהו להפליא מקור הפלא בהפלאה והבדלה אחר הפלאה בלי שיעור כלל. ועד"ז והללתם את שם ה' בעילוי המדריגות בלי שיעור בהפלאות זו למעלה מזו וכידוע שאין קץ לעליות העולמות מקו"ח בכלל בנ"א יובלות¹⁵⁶¹ שכל שמיטה תעלה לשמטה שלמעלה ממנה¹⁵⁶² כו' וד"ל.

וזהו הטעם שלא יבוטלו הקרבנות גם אחר תחה"מ שיהי' העילוי במדרגה בתכלית כי אין קץ לעליות וגם אז יצטרכו להיות עלי' עוד למעלה יותר כמו גם בעוה"ב שאין להם מנוחה¹⁵⁶³ שנאמר ילכו כו' (כי ו"א שני ועוה"ב אינו רק שמיטה א' לבד כמו ו' שנים יעבוד ו"א שני'¹⁵⁶⁴ כו') וכמו מגעה"ע לאצי' ומאצי' למעלה עד אין שיעור כמיכאל מקריב נשמות כו' כנ"ל. וזהו ג"כ [הטעם] שהותרו הקרבנות בשבת ואין זה נק' בירור כלל כמו בימות החול, כי בשבת יש מעין העוה"ב שכולו שבת שאז יהי' שלימות הבירורי' דרפ"ח כו' אפילו בחיצוני' העולמות ואפי' [ב]בהמות וחיות (כידוע בענין שביעית¹⁵⁶⁵ ), ומה שמקריבים קרבנות בשבת אין זו מלאכה ותיקון כלל אלא בבחי' העלאה שאחר העילוי דכבר הוברר בימות החול (כתפלה דשבת בתענוג עצמי ממה שכבר הוברר [oldpage_תרמז] ּ בעבודה בשכל ומדות בתפלת החול כו'). ואין זה כמברר ומפריד אוכל מפסולת (שאין פסולת כלל בשבת מעין העוה"ב ממש ולכך אמר ולא פרש שבתכ"ם דמטעם זה גם המותרות דלתיאבון נכלל בקדושה דשבת ואינו מזיק כלל כנ"ל) רק כמו אוכלא דאפרת¹⁵⁶⁶ שמפריד אוכל מאוכל ולא אוכל מפסולת כו', שזהו כמאכל שכבר נאכל בחול מעלי' אותו לעלי' יותר כנשמות דאדם שיעלו למזון לנשמות הגבוהות יותר כנ"ל. ולכך אומרים [בשבת] בסעוד' דשבת דא היא סעודתא דע"י ממש כמו שיהי' בחי' האכילה דלע"ל בלוית"ן כו', כך הוא בעונג גשמי דדגים ובשר בשבת דעונג הרוחני שבחול נעשה רק כעונג גשמי בשבת כנ"ל ביום שכולו שבת דתחה"מ ועוה"ב בעליות