תל, ג

אברהם מחסד דעצמות א"ס וכן יצחק ויעקב שהוא בחי' ימי קדם¹⁵³³ ) ויוסף ודוד [ב]בחי' יסוד [ו]מל' דא"ס¹⁵³⁴ וז"ש אברהם לא יברך ברהמ"ז בסעודת לויתן על יין המשומר משי"ב¹⁵³⁵ כו'¹⁵³⁶ אלא דוד¹⁵³⁷ כו' (כמ"ש במ"א). ולפ"ז יכול להיות שנשמות דעכשיו ששרשן בקו"ח הנ"ל לא יחשבו אז רק לבחי' צו"ח כפני שור לגבי נשמות דלע"ל שיהיו מא"מ דעצמו' ממש, כי באמת אין ערוך כלל לכל ההשתלשלו' דקו"ח לגבי בחי' העצמו'¹⁵³⁸ ממש יותר [מ]שאין ער[ו]ך לצו"ח לגבי אדם, מאחר שגם בחי' א"ק דהיינו [כ]אדה"ר שנק' אדם דבריאה¹⁵³⁹ שנברא מאין ליש אין לו ערך כלל לגבי הבורא שהוא אור א"ס שבא בצמצום דקו"ח שנק' חה"ע בכלל ונשמת א"ק זה נק' נשמתא דפרחא מחה"ע¹⁵⁴⁰ מאין ליש כו'. וא"כ לפ"ז לא יפלא כלל על היות הנשמ[ות] דעכשיו נחשבי' רק לבחי' מזון ומאכל בהגשמה כלויתן ושור הבר כנ"ל לנשמות הצדיקי' שיהי' לע"ל (וכמ"ש במ"א בשרש לוית"ן זה שהוא פנימי' היחוד בעונג הרוחני העליון דאו"א דאצי' דעכשיו שמשם שרש התולדות דנשמות דאבי"ע דעכשיו, שלע"ל בעליות העולמות יקרא רק בשם לוית"ן כלוית"ן שבים הגדול (שהן נוני ימא רבא כנשמות האבות¹⁵⁴¹ ונשמת רשב"י ור"ע¹⁵⁴² וכה"ג) להיות בבחי' עונג גשמי לגבי נשמות דעונג הנעלם (שבטה"ע כנ"ל)¹⁵⁴³, וז"ש לוית"ן זה יצרת לשחק בו בשחוק ועונג העליון שיורד ונשפל בבירורי' דתו"מ ואוי"ר במס"נ ביח"ע דאו"א וזו"נ כו' וד"ל. ודוגמא כזה שיהי' מעונג רוחני הנעלם¹⁵⁴⁴ ביותר דעכשיו רק בבחי' עונג גשמי לע"ל יובן ממה שהי' כבר לעולמים במזון דמן שנק' לחם מבחי'¹⁵⁴⁵ השמים מבחי' טלא דפנימי' ע"י¹⁵⁴⁶ שהוא פנימי' אבא¹⁵⁴⁷ ונתגשם ודכו במדוכה למזון ממש (והוא הטל שיחי' בו המתים לע"ל שיבאו מרוחני' לגשמי' נשמות בגופים ממש), וכדוגמא זה יהי' לע"ל שמבחי' ע[ו]נג היותר רוחני ועליון דעכשיו כפנימי' התענוג שבחו"ב דאצי' בנשמות דאבי"ע כו' לא יחשב אז רק בחי' ע[ו]נג גשמי להיות לבחי' מזון בצו"ח בלבד וזהו ענין סעודת לוית"ן (ומטעם הנ"ל) וד"ל.

וזהו ואכלתם אכול ושבוע כו' שאכילה דלע"ל כסעוד' לויתן לא יהי' כאכילה דעכשיו בבירורי' דרפ"ח כו' שאין בה כדי שביעה לפי שהמשפיע לא יתמלא מן המקבל לפי שאין ערך ביניהן כלל, וזהו עכשיו כבירורי' דמ"ה דאדם שמברר לב"ן דבהמה [ב]פני שור כו'. אבל לע"ל יהי' בחי' אד"ם דעכשיו