תכט, ג

למעלה בעצמות אוא"ס כמ"ש במ"א). והענין הוא דודאי א"א לומר דאכילה זו דלויתן ושור הבר הוא אכילה גשמי' אף שיהי' הלויתן מבורר מן הרע ופסולת וכן שור הבר (כמו שאכל אדה"ר בשר ודגים בג"ע קודם החטא וכה"ג), דא"א לומר שיהי' נשמות שיקומו בתחה"מ [ב]חומר הגופני בבשר ודם [כ]גופי' דעכשיו שיהיו צריכים למזון גשמי באכילה גשמי' יהי' איך שיהי' (וגם הלא א' דהעוה"ב אין בו או"ש כלל רק הנשמות יושבין ונהנין כו'). וראי' ממשה שעלה להר לא אכל מ' יום1503 כלל (ומ"ש ויחזו את האלקי' ויאכלו1504 כו' זהו אכילה רוחני' כמו [ש]אכלו המלאכים אצל אברהם1505 כו'). אלא צ"ל שיהי' זה האכילה רוחני' שלא כדרך בירור מטו"ר כאכילה גופני' דעכשיו (אלא כמו שא' אכלו ריעים לעילא כו'), והיינו שלויתן זה יהי' בו התלבשות והתכללות מכל הנשמות עליונות שהן מעלמא [oldpage_1290] ּ דאתכסיא (שנק' נוני ימא רבא1507 וכת"ח שנק' דגים שבים1508 דחכמה) וכן שור הבר יהי' בו מכל הנשמות מעלמא דאתגליא1506 כפני שור שבמרכבה כו', ויהי' לבחי' מזון וחיות לנשמות הגבוהות ביותר שיהי' אז בערך נבדל כערך האדם עכשיו על מאכל צומח וחי עד שיאכלום אותם הנשמות שכלולי' בלויתן ויעלו אותן [ה]נשמות דצדיקים דלע"ל כמו אדם מעלה עכשיו למזון ומאכל גשמי מטעם הנ"ל וד"ל.

[כח] וביאור הדבר יובן מענין הנ"ל בענין בירור אחר בירור שיהי' לע"ל כמו בימוהמ"ש וכן עכשיו בגעה"ע כמו שמיכאל מקריב [נשמות] ע"ג המזבח כו' שזהו שיהי' נשמות [ד]זרע אדם דעכשיו יחשבו אז לגבי נשמות הגבוהות בערך הנבדל ומרומם ביותר רק בבחי' פני שור דעכשיו שנק' זרע בהמה, וכמו שעכשיו מתברר בחי' נפש הבהמה שהיא בבחי' פני שור ליכלל להיות למזון בנשמות למזון [ל]פני אדם כמו שהמזון דבשר בהמה גשמי' נכלל בנפש האדם למטה כך גם נשמות דאדם דעכשיו יהי' למזון לנשמות דלע"ל כנ"ל. וכך הוא ענין סעודת דלויתן ושור הבר דהיינו שהן נעשי' בהגשמה מאורות [ו]ניצוצ[ות] קדושות העליונים דעולם המח' העליונה (כעונג המורגש במחשבה והשגה אלקי' בנשמות שבגעה"ע דבריאה שנקרבי' ע"ג המזבח ועולי' למזון למעלה בבחי' אדם דאצי' לאשתאבא בגופא דמלכא כו'), כנשמות דעכשיו שגם שמשיגים אלקות ומתענגים על ה' כו' נק' עונג מורגש וכתענוג גשמי שבמזון יחשב לגבי עונג הנעלם הרוחני דנשמות הגבוהות יותר, כערך הנבדל בעונג האלקי דג"ע דעשי' על תענוגי' גשמיי' דעוה"ז עד דגם עונג הרוחני דעוה"ז כמו בכבוד וגדולה ועונג שבשכל כו' גשמי ממש יחשב לגבי עונג האלקי הרוחני שבג"ע דעשי' אפי' בצו"ד1509 דשם. ועד"ז יחשב גם בחי' עונג האלקי שבנשמות דג"ע דעשי' תענוג גשמי לגבי העונג הנבדל בערך

הערות

  1. 1503. ממשה. . לא אכל מ' יום : ראה גם לעיל פ' בשלח קצד, ד. וש"נ.
  2. 1504. ויחזו את האלקי' ויאכלו : משפטים כד, יא. ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתקיט.
  3. 1505. [ש]אכלו המלאכים אצל אברהם : וירא יח, ח וברש"י.
  4. 1507. נוני ימא רבא : זהר בלק קפח, א.
  5. 1508. וכת"ח שנק' דגים שבים : כ"ה בכ"מ — ראה ברכות סא, ב. שער האמונה פה, ב ובהערה 10.
  6. 1506. מעלמא דאתכסיא. . מעלמא דאתגליא : נסמן לעיל פ' תצוה שנו, ד.
  7. 1509. בצו"ד : בצומח ודומם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.