ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"ב</h1><h2>פרשת ויקהל</h2><h3>ויקהל משה</h3>תכח, ב

תכח, ב

בסעודות השבת דא היא סעודתא [דע"י] כו'. והלא גם במשכן היו מקריבין קרבנות בשבת ובודאי הי' נמשך כח ועוז לבירור זה מלמעלה והאיך הותר בשבת כו' (ומה שהתפלה היא במקום קרבן עכשיו שמקריב לנה"ב באש ש"מ כו' בבירור דטו"ר כו' זהו בתפלת החול דוקא, אבל בתפלות דשבת אינו רק להתענג על ה' באה"ר בתענוגי' שלא בדרך עבודה ותיקון ובירור כלל כמו אז תתענג על ה' דא צלותא דמע"ש1468 כו' לא נק' בירור כלל וכמ"ש במ"א (וכמשי"ת) בענין אכילה דשבת1469. אך באמת יותר יש לתמוה ולהפליא בזה על מה שהקרבנות בבהמ"ק לא יבוטלו אפי' לע"ל בעוה"ב אחר תחה"מ כנ"ל שיהי' אז ודאי בתכלית המעלה והשלימות האמיתי' [ב]עילוי גדול ברוחני' שיהי' עליות העולמות למעלה מעלה יותר משהי' בגעה"ע קודם חטא אדה"ר1470 בעה"ד דכתי' לעבדה עכ"פ כנ"ל, וא"כ למה יהי' נצרך אז לקרבנות, וגם לבחי' אכילה ברוחניות עכ"פ כנ"ל שזהו נק' בחי' בירור עכ"פ יהי' איך שיהי' כנ"ל ולע"ל לא יהי' בחי' בירורים1471 כלל וכלל כידוע [וכנ"ל] וד"ל.

[כז] אך הנה כ"ז יובן ע"פ המבואר במ"א ע"פ ואכלתם אכול ושבוע1472 והללתם את שם ה' כו', להיות שיש להבין מארז"ל במה שמיכאל כה"ג מקריב נשמות ע"ג המזבח דזה פלאי לכאו' האיך הנשמות שהן בבחי' אדם יהי' עולה כבהמה לקרבן ע"ג המזבח [oldpage_1286] ּ והלא אין מקריבים קרבנות מן האדם אדרבה האדם הוא שמקריב מן הבהמה כמ"ש אדם כי יקריב1473 כו' ולא שיקריבו את האדם ע"ג המזבח כו'. והנה תחלה י"ל שרש ענין האכילה באדם למטה להיות ידוע בסדר ההשתלשלו' שיש ג' עולמות בי"ע ובכל עולם יש נשמות ומלאכים, נשמות הן [בחי'] פני אדם ומלאכים הן בחי' בהמות וחיות ובחי' פני אדם כולל הכל. וידוע שאין ערך כלל בין עולם התחתון לגבי העליון הימנו עד שבחי' אדם שבעולם התחתון אינו רק בבחי' צומח או חי בעולם העליון הימנו (כמו שנראה בערך הנבדל מגשמיות דעוה"ז לרוחני' שבג"ע הארץ דעשי', שגם מזל הרוחני שמגדל העשב והחטה מרוחניות לגשמיות אינו רק בחי' גשמיות למטה מבחי' דומם וצומח דעשב שבג"ע, כידוע שדומם קרקע הג"ע גבוה מד"י ארמ"ע1474 הרוחני' שלנו ולכך גם מ"ז ודב"ט הרוחני' צריך טבילה בביטול מציאותם בתכלית בנה"ד קודם שתכנס הנשמה לג"ע וכה"ג (עד שגם העונג שהוא נחשב רוחני יותר משכל וחכ' כמו עונג הכבוד1475 יחשב גשמי' ממש בג"ע, וכל תענוגי עוה"ז אינו רק מפסולת שבצומח ודומם שבג"ע, ולזה יכול להיות שבחי' אדם בר שכל בעוה"ז למטה הרבה מן העץ הנחמד להשכיל שנטוע בג"ע כו'. וכך הוא גם מעולם היצי' לגבי העולם העליון דנשמות דיצי' בגעה"ת

הערות

  1. 1468. אז תתענג. . צלותא דמע"ש : ראה לעיל פ' תרומה שו, א. וש"נ.
  2. 1469. (וכמשי"ת). . דשבת : יאיז: (וכמשי"ת. . דשבת).
  3. 1470. בעוה"ב. . יותר משהי' בגעה"ע קודם חטא אדה"ר : ראה גם לעיל פ' בשלח קנו, ג ובהנסמן שם.
  4. 1471. ולע"ל לא יהי' בחי' בירורים : ראה גם לעיל פ' בשלח קנט, ג ובהערה 501.
  5. 1472. ואכלתם אכול ושבוע : יואל ב, כו. ראה להבא לקמן מאמרי אדה"ז תקס"ז ע' רנא. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קנא. וש"נ.
  6. 1473. אדם כי יקריב : ויקרא א, ב.
  7. 1474. מד"י ארמ"ע : ראה גם לעיל שצד, א ובהנסמן שם.
  8. 1475. עונג הכבוד : ראה גם לעיל פ' בא צט, ד. וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.