תכה, א

כנ"ל) (ולפ"ז יש כאן הפרש בין בחי' בירור לבחי' העלאה דבחי' הבירור זהו כמו שהדבר עדיין בלתי מבורר ומעורב עם הפסולת ועומד להתברר שכל זמן שלא יצא עדיין מבורר לגמרי צריך הוא לבא בבחי' הבירור דחכ' דבחכמה אתברירו דוקא כמברר אוכל מן הפסולת כו' כנ"ל. אך לאחר שנברר כ"צ¹³⁶³ וזרק מתוכו כל הפסולת אפי' הדק ביותר א"צ בירור עוד רק שיעלו אותו על השולחן לאכול, וזהו שנק' העלאה שאחר הבירור שהוא בא מכח המקבל השפע שמברר בעצמו (כמו שמברר התלמיד השפע שכל שמקבל עד שתהי' זכה ונקי' כו' או כולד שיוצא מבורר וכחטה שצומחת כו') (וכלחם שנאפה ובשר שנתבשל שיבורר בבישול כ"צ עד שראוי לאכול וכה"ג זהו שנק' העלאה שאחר הבירור).

ועפ"י כ"ז יובן ג"כ למעלה בבחי' כח ההמשכה וההשפעה מלמעלה למטה ליתן כח ועוז במל' שהן כנ"י¹³⁶⁴ שיוכלו לברר בעה"ד טו"ר, היינו מה שנמשך כח ועוז מעצמות אוא"ס ב"ה בח"ע וח"ת דכנ"י שיוכלו לברר ולהבדיל בין טו"ר שהוא להחיות¹³⁶⁵ סומ"ר וע"ט באוי"ר שכליי' כנ"ל. ואמנם אע"פ שכח ועוז זה נמשך מלמעלה דוקא כמו תנו עוז לאלקי' שהוא ש' ב"ן כנ"ל וכתי' ה' עוז לעמו יתן¹³⁶⁶ ואין עוז אלא תורה¹³⁶⁷ דבח"ע אתברירו והוא באותיות דתשב"כ שאדם קורא כו' נותן כח ועוז בנשמתו שיברר בכח עצמו דוקא, והוא מה שיוכל לעמוד בנפשו האלקי' לבא למס"נ באחד ביחו"ע ויחו"ת ע"י כח החכ' שבנה"א שמשיג אלקות מפריד הרע מן הטוב בתכלית עד שיכול לברר גם כל¹³⁶⁸ היום בכל [דרכיו ו]מעשיו וגם במזונו ומלבושיו ודירתו שיהי' הכל בתכלית הבירור כנ"ל. אך כ"ז אינו כ"א¹³⁶⁹ בחי' הכנה לבד שהוא כמו שמתקנים דבר מה ומבררים אותו שיהי' ראוי לאכילה, אבל עיקר [oldpage_תרלז] ּ ענין הבירור השלם אינו רק לאחר ש[כבר] הוברר כל חלקי הרע מן הטוב ולא נשאר רק הברור בתכלית אזי עולה הכל לה' אחד (כמו במס"נ שהוא הנק' העלאה שבאה אחר הבירור בעצמו מכל סיג דק יעלה נפשו במס"נ באחד כמו מי יעלה כו' ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו שאין בו [שום] תערובות רצון והתקשרות זרה שלא לה' כו' וכן אליך ה' נפשי אשא נפש זכה וטהורה מכל סיג כו') (וזהו כמשל התינוק שאחר הבירור¹³⁷⁰ של הטעות הדק אז יעלה השכל והסברא נקי' מכל סיג כו'). אך א"א למתברר להתברר כ"כ עד שראוי לעלות למעלה כ"א כאשר יהי' לו כח ועוז מתחלה להתברר מעצמו ולעלות, והוא ע"י המשכות העליונות שבא מח"ע דמשפיע שנמשך משם בהעלם בתוך המתברר כפי המובן מכל המשלים הנ"ל בגדול שעוזר