תכד, ד

הכח ועוז לח"ת בחי' מקבל יש בה יתרון אור וכח רב מן המשפיע כמו הצמיחה בריבוי דגם שא"א בלי זריעה [ו]עכ"ז הריבוי בא בחידוש גמור מכח הארץ עצמ[ה] כמו במ"ן דנוק' כנ"ל וד"ל. וכך הוא בנש"י שנק' ג"כ בחי' מקבל כאשה כידוע שמקבלים אור הוי' בנשמתם ונק' ברוכי הוי'¹³⁵¹ או נר הוי' כו' ומתבררים בנפשם מכל סיג ופסולת בחכ' שבנה"א דבחכ' אתברירו כמו בק"ש במס"נ באחד ע"י השג[ה] והתבוננו' ביחו"ע ויחו"ת כידוע. אך מאין יש להם כח ועוז לעמוד בנפשם האלקי' לבא לידי בירור זה עד שבאי' לציור שלם ברמ"ח אברים שהן רמ"ח מ"ע¹³⁵² ובהבדלה בין פנימי' לחיצוני' בסומ"ר וע"ט ובגדלות המוחין ומדות דאוי"ר שכלי' כו', הכל הוא בא מכח חכ' עילאה דאצי' שמשם שרש הראשון לתולדות הנשמות כידוע. ואמנם עכ"ז עיקר הכח הזה [הוא מעצמם דוקא, שהרי] מה שמבררי' בעצמם באוי"ר ובחו"ב גם בתו"מ זהו בא בחידוש גמור ובריבוי גדול לאין שיעור כלל כנ"ל בתושבע"פ (שא' ועלמות אין מספר¹³⁵³ שהן חידושי ההלכות, ואעפ"י שנק'¹³⁵⁴ מלכות שהן [ס' מסכתו' ופ' ברייתות¹³⁵⁶ ] נגד ו' מדות¹³⁵⁵ לבד כו' ששרשם ס"ר אותיות דתשב"כ כו' כך ס"ר נש"י שקשורים בס"ר [oldpage_1274] ּ אותיות דתשב"כ במקורם למעלה, אבל למטה¹³⁵⁷ נעשי' בריבוי גדול לאין שיעור כמ"ש הגדיל ה' לעשות עם אלה¹³⁵⁸ וכתי' והי' מספר כו' אשר לא ימד¹³⁵⁹ והוא כשעושין רש"מ בחידוש מאין ליש כצמיחה ותולדה שאחר הזריעה וכמ"ש וזרעתי' בארץ¹³⁶⁰ כו' וכן זרעו לכם כו' וקצרו¹³⁶¹ כו' כמ"ש במ"א).

והנה עכ"פ מובן מכ"ז שיש כאן ב' דברים, א' כח המברר דמשפיע עצמו דוקא והוא מה שהמשפיע ממשיך למקבל כח ועוז שיוכל להתברר מכח עצמו, כמו שהרב משפיע לתלמיד אופן השכל וסברא בהעלם ותמצית שמזה יוכל התלמיד לעמוד מעצמו על אמיתי' הדבר דמה שהתלמיד יוכל בכח עצמו לעמוד על בירור הדבר זהו בא מכח המשפיע כנ"ל. והב' מה שבא מכח המתברר עצמו שהוא עצמו הבירור והתיקון שעולה הדבר ברור מכל סיג ופסולת אפי' דק שבדקות, כמו הטעות הדק או קושיות וסתירות שניתקן הטעות והוברר והועלה השכל בתכלית הבירור והעילוי להיות הסברא ברה וזכה ונקי' באופן שלא יוסתר אורה מכל קושיא וטעות אפי' דק שבדקות כו'. וכך הוא בשאר שפע דמקבל שנתברר אצלו לאחר שנתן בה כח עצמ[ו] לבררה בתכלית (כולד שנברא¹³⁶² בתכלית בבטן אמו