תכד, ב

ש[ב]תשבע"פ נתרבו הדינים וההלכות בכפלי כפליים לאין שיעור ובתשב"כ נכתב הכל בקיצור כמו וקשרתם כו' נתרבה כל ה' תפילין¹³²⁹ וכן [oldpage_1272] ּ בסוכות תשבו כל מס' סוכה¹³³⁰ וכה"ג כידוע, ה"ז כמשל הנ"ל בשונה לתלמיד דרך קצרה [כ]משנה לגבי התלמוד כנ"ל שבדברים הקצרים שבתשב"כ נכלל כל נקודת אור האמת דכל ה' סוכה ותפילין במעט תיבות הללו, עד שכל מה שמלמדים בתשבע"פ [מ]הם כל פרטי הדינים וההלכות בטעמים ופלפולים רבים לא יצא חוץ¹³³¹ לנקודת האמת רק מצד הכח דח"ע דמשפיע שנמשך באותיות דתשב"כ בקיצור ותמצית. ואע"פ שנראה לחכמי התשבע"פ שמחדשים דינים רבים מכח עצמם, אבל באמת הכל הוא מהעלם דחכמה דאותיות¹³³² דתשב"כ רק שיצא לגילוי מן ההעלם בתשבע"פ שנק' פנים מסבירות שיהי' בהם כח לברר מכח עצמ[ן] בלי נטי' ימין ושמאל מכפי האמת שבתשב"כ דוקא וזהו שהמברר מתלבש בהעלם לפ"ע המתברר שיוכל לברר מכח עצמו כנ"ל וד"ל).

[כד] והנה יש עוד אופן אחר במשל הנ"ל בשפע הרב לתלמיד שיובן מזה ענין הנ"ל במה שמכח [ה]משפיע יומשך למקבל שיוכל לברר עצמו כו', והוא כמו בעומק שכל וסבר"א שמשפיע הרב לתלמיד שכדי שלא יפול התלמיד באיזה טעות דק ביותר שמחמתו יטה מדרך האמת ולא ינצל ממנו לפ"ע כלי קבלתו המצומצם, אז[י] משפיע לתלמיד כח ושפע חכמה יתירה שנוספת על קבלת התלמיד עד שמחמתה יוכל התלמיד להרגיש בכח חכמתו בעצמו על הטעות הדק ויוצא לאור האמת מכל המבוכה ובלבול שיהי' לו בזה, עד שתהי' הסברא והשכל זך ונקי וברור מכל סיג לתכלית אמיתתו כמו שהי' אצל הרב המשפיע בלי נטי' לימין ושמאל (וכמו ביהושע שא' איש אשר רוח בו¹³³³ רוחו של משה שסמך ידיו על[יו]¹³³⁴ שיוכל מכח חכמת עצמו לברר כל ספק לאור האמת [מפני שקיבל אור האמת] במעלה יתירה על עצם חכמת"ו) וכמו¹³³⁵ פני לבנה¹³³⁶ שמקבלת מאור השמש שאז תאיר אור עצמה¹³³⁷ וכאשה שתקבל כח המוליד ממ"ד שאז תזריע ותלד מכח המ"ן שלה¹³³⁸ (וזהו מה שהמקבל יוכל בכח עצמו לברר שהוא בא¹³³⁹ מכח המשפיע שהשפיע ונתן בו כחו¹³⁴⁰ שיוכל לבא מעצמו על בירור אמיתית הדבר (ודוגמא לזה הוא מה שאמר דלא קאים אינש אדעתי' דרבי' עד מ' שנין¹³⁴¹ דהיינו שקודם מ' שנין אין התלמיד קאי אדעתי' דרבי' ממש, שאע"פ שמבין ומשיג בכי טוב לדבר השכל ו[ה]חכמה