תכד, א

מסברא [זו]. וכמו שא' לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה¹³²⁰, שהכוונה הוא שאם יאריך לו בדברי עומק השכל בפלפולי' שונים לא יוכל לקבל אמיתי' הדבר מתוך ריבוי ההסבר באופנים שונים עד שיוכל לנטות מדרך נקודת האמת מהיפוך להיפוך, כמו שא' הזהרו בדבריכם שלא ישתו התלמידים¹³²¹ כו' שלא יקלטו הפסולת והשקר¹³²² וטעות כו'. אלא ילמד לו דרך קצרה שבדבורים הקצרים הללו יכילו כל אור נקוד' האמת של ההלכה כמו בדברים קצרים שבמשנה שכוללי' כל הפרטים בהעלם באופן שלא יוכל לנטות מנקוד' האמת, ולא מצד השכלתו וסברתו, אלא מכח הגנוז בהעלם [ב]תוך דברי הקיצור ותמצית ששונה לו שבהם יתנהג וילך ביושר ולא יוכל לנטות ימין ושמאל. ואע"פ שאינו משיג ומבין הטעם למה לא יהי' השכל וסברא להיפוך אלא רק מצד אמיתי' הדבר שנמסר לו בדברים קצרים וכוללי' הללו לא יטה ימין ושמאל. ונמצא סיבת עמידתו על האמת ויושר בהשכלה זו לא ידע התלמיד מאין בא לו זאת ועכ"ז נדמה לו שמכח עצמו' שכלו מבין ומשיג האמת כשלומד הקיצור, ובאמת זהו רק מכח שפע זאת התמצית שהשפיע הרב בדברים קצרים הללו שמחמתם יבא על האמת מכח עצמו (וכמו שהי' הרב מנהיגו ומנהלו מעט מעט בדברים ברורי' בטעמם באמיתי' ההשכלה מן הצד עד שממילא ישכיל התלמיד ויעמוד על אמיתי' השכל באופן שלא ידע וירגיש כלל סיבת עמידתו על האמת כי נעלם מן התלמיד עומק הכוונה בכל מה שמסבב לו הרב בדברים הברורי' לרב שמהם ועל ידם יבא אור השכל וההלכה לאמיתתו כו') (וכמו המשנה שמדברת בדברים קצרים כוללי' כל הפרטי' שמבארי' ומפלפלי' בתלמוד, וכל מה שיקשו קושיות בתלמוד לנגד האמת והדין שבמשנה לא יוכל להתקבל מצד שלא יוסבל בדברי המשנה ששנה רבי בדרך קצרה¹³²³ להעמיד הכל על האמת ונעלם בקיצור זה כל מה שיוצא אחר העיון הגדול בפלפול רב תוכן האמת לאמיתתו כו'. כמו שא' בזוגו' שנק' אשכולו'¹³²⁴ איש שהכל בו¹³²⁵ שהיו מכוונין בקיצור ותמצית לאמיתי' ההלכה בכל פרטי' בלא פלפול¹³²⁶ ויגיעה בעיון כלל, ואח"כ בחורבן הב"ש נתרבו מחלוקת והוצרך לבא בירור זה [דאו"י] ע"י פלפול גדול כהויות דאביי ורבא¹³²⁷ (בבחי' או"ח) (ויובן מזה בדרך כלל ג"כ עד"ז בהפרש שבין תשב"כ לתשבע"פ בכלל דתושב"כ בחי' משפיע ותשבע"פ בחי' מקבל מתושב"כ כידוע ונק' פנים מאירות באותיות דתשב"כ שנמשך ומאיר לתושבע"פ שנק' פנים מסבירות¹³²⁸ ). ואע"פ