תכג, ג

העלאה מדרגא לדרגא כמו ילכו מחיל אל חיל כו' (ועכ"ז נק' בירור שני ושלישי (כמשי"ת).

והנה להבין ביאור כ"ז בפרטות, הנה תחלה י"ל מה שבא כח המשכה מעליון לתחתון שיוכל להתברר ולעלות כנ"ל, הנה יש בזה ב' משלים1293, הא' כמו התינוק הקטן שא"י לילך מכח עצמו אבל ע"י הגדול כאביו שעומד מאחוריו ודוחפו שמכח זה ילך ונדמה לתינוק שהולך מכח עצמו, שזהו בבחי' ההעלם שבא כח העליון למטה לעשות בו כח הילוך במה שעוזרו בדחיפה מאחוריו לבד כו'. וכך יש עזר וסיוע מלמעלה בהעלם מאחוריו של הנשמה באדם שיתעורר לילך בדרכי הטוב ונדמה לו שהולך מכח עצמו כו', ובאמת ה"ז רק מכח הא"מ העליון כענין הבא לטהר הרבה מסייעים אותו1294 מלמעלה, שסיוע ועזר זה בא מלמעלה בבחי' ההעלם בלתי נודע ממי יבוא לו כח התעוררו' זו כו' וכן יערה עלינו רוח ממרום בהעלם (כמ"ש במ"א בפי' אם בשבט יכהו1295 בשבט דאו"מ כו'). וכן מ"ש אך בצלם יתהלך איש בצלם דמקיף דמזלי' שמעוררו בהעלם מחמת הב"ק שמכריז למעלה1296 כו' וכה"ג, וזהו כשבא לטהר או לקדש עצמו1297 [oldpage_1270] ּ מעט שמסייעי' אותו כו'. אבל יש עוד עזר מלמעלה שבא בגילוי גמור למטה והוא, כשאין כח ההילוך כלל בקטן או שנופל לארץ ולא יוכל לקום מכח עצמו שיבא הגדול כאביו ויקימנו מנפילתו ומוליכו על רגליו כו', או שאם קטן הוא ביותר שא"י לילך כלל ברגליו ויגביהנו האב על כתיפו וישאנו כאשר ישא האומן את היונק כו' שאז צריך האב להשפיל א"ע למקום הנמוך לעלות את בנו על כתפו כו'1298 (וכמו ביצ"מ במסעות שבמדבר שא' ישאהו על אברתו1299 כו' וא' כאשר ישא האומן1300 כו' וכתי' אנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותי1301 כו', שתרגלתי היינו שהשפיל א"ע למקום ומדרג' דקטנות דנש"י כמו שהן למטה ממש בבחי' רגלי השכינה1302 כמ"ש והארץ הדום רגלי1303 כו' והעלם למעלה מזרועותיו הגבה למעלה, שזהו כננס שעומד ע"ג כתפיו של הענק1304 שרואה למרחוק ביותר והולך בכח וגבורה גדולה שאין זה מכח עצמו כלל וכלל רק מפני שהוגבה למעלה עד ראש הגדול יכול לראות כמוהו ולילך בדרכ[י]ו ממש כו'. וכך1305 הי' סיבת כח ההילוך בדרכי ה' בתו"מ ואוי"ר בכל עילוי המדרגות שהי' להם במדבר כמו שניזוני'

הערות

  1. 1293. ב' משלים : ויאיביז: משלים. להבא לקמן ראה גם המשך תרס"ו ע' שצח — תד בהוספות ושינויים.
  2. 1294. הבא לטהר. . מסייעים אותו : ראה יומא לח, סע"ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תקב (ובהנסמן בריש המאמר שם). נ"ך ע' שמח ואילך (ובהנסמן שם). תו"ח תולדות קנד, א.
  3. 1295. אם בשבט יכהו : ראה משפטים כא, כ. לעיל פ' משפטים רצג, א. וש"נ.
  4. 1296. הב"ק שמכריז למעלה : ראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ר"ע תרב וע' תתלג. לקו"ת במדבר ו, ג. שלח מו, ב. תצא לו, ד. שה"ש כד, א (מכתב י"ב טבת תשי"ב נדפס באג"ק ח"ה ע' קלד).
  5. 1297. כשבא. . לקדש עצמו : ראה יומא לט, א.
  6. 1298. כו' : ראה המשך תרס"ו כאן ע' ת.
  7. 1299. ישאהו על אברתו : האזינו לב, יא.
  8. 1300. כאשר ישא האומן : בהעלותך יא, יב.
  9. 1301. אנכי תרגלתי. . זרועותי : הושע יא, ג [ושם: ואנכי (וכ"ה בתרס"ו כאן ע' ת). . זרועתיו — ראה הנסמן לעיל פ' בא פט, ב הערה 114].
  10. 1302. רגלי השכינה : נסמן לעיל פ' תצוה שכח, א.
  11. 1303. והארץ הדום רגלי : ישעי' סו, א.
  12. 1304. כננס. . של הענק : ראה גם לעיל פ' בא קל, ב. וש"נ.
  13. 1305. וכך : ויאיז: וגם. יב: ובהמשך תרס"ו כאן ע' ת כבפנים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.