תכג, א

המן [oldpage_1268] ּ מזונא דח"ע למטה כמו שהוא למעלה, וכמו מוריד הטל דגם דמה שמתלבש בהגשמה כזרע גד לבן כו' לא נתמעט אורו כלל מכמו שהוא למעלה (וכטל שיחי' בו המתים למטה), וכירידת אור דחכ' דתורה למטה כמו למעלה בלי שינוי המהות כלל. ואעפ"י שנתלבש האור דחכ' דתו' בעה"ד טו"ר לברר ולהבדיל בין טו"ר, זהו כמו מצד האור שדוחה חושך ויאיר גם בחושך לפי שלגבי האור נדחה כל חושך ונראה ונתגלה כל גסות ופסולת אפי' דק ביותר כמו שמבררי' לפני האור הבהיר ביותר). והב' מה שמח"ע יורד ומתלבש למטה בהעלם בלבוש של דבר המתברר שיהי' בו כח לעלות ולהתברר מצד עצמו עד שנראה כאלו הוא מתברר מאליו, ובאמת אין זה רק מכח העליון הימנו שהמשיך בו כח זה שיוכל להתברר מאליו ולעלות מחושך לאור (ובלשון הזהר זהו אתעדל"ע שנמשך לעשות אתעדל"ת¹²⁷² ונק' בע"ח כח המעלה מ"ן¹²⁷³ כו'). וכהמשכת אה"ר בהעלם לנש"י לעורר בהם את האהבה או לעוררם בתשובה שלימה עד שנראה כאלו כח זה מתעורר מעצמם וכענין משכני כו' השיבנו ה' אליך¹²⁷⁴ כו' (וכמשי"ת). וכמו"כ יש בחי' המשכת ח"ע בח"ת דבחי' המל' שיהי' בהם¹²⁷⁵ כח מעצמה לעלות בבירור כו' וכמ"ש בזהר ע"פ חכמות בחוץ כו' ח"ע דאתמשך בח"ת¹²⁷⁶ כו' והוא כח יריד[ה ו]המשכה עי"ז¹²⁷⁷ דתשב"כ [ב]תשבע"פ כמ"ש תנו עוז לאלקי'¹²⁷⁸ וכתי' חגרה בעוז מתני'¹²⁷⁹ וכמ"כ לבש ה' עוז¹²⁸⁰ עוז והדר לבושה¹²⁸¹ וכה"ג).

והמדרגה הב' בבחי' הבירורי' שעולים מלמטלמ"ע בבחי' או"ח דוקא שהוא בבחי' הגבו' דוקא כידוע, והוא שנק' בשם העלאה דוקא דהיינו מה שעולה ונברר מתחתון שיוצא ונפשט מכל פסולת בבירור אחר בירור (כמו בזריעה וקצירה ודישה כו' עד שנעשה לחם ומן הלחם מתברר החיות הרוחני שבו ועולה ללב ומן הלב למוח וכה"ג) (וזהו שנק' בירור¹²⁸² הטוב גם מן הרע ופסולת, שזהו בחי' בירור הפסולת דמה שיוכל למצוא טוב בהעלם ברע ופסולת יבררו, כמו שלוקחי' הפסולת של הכסף¹²⁸³ שנשאר בהיתוך ובירור הראשון מבררי' אותו במצרף גס יותר ומוציאי' ממנו חלק[י] הכסף הטוב, וכן הפסולת הנשאר מזה הבירור שזהו גס יותר [י]בררו גם ממנו כסף טוב עד הפסולת הגס ביותר שיוזרק לחוץ שא"א להוציא ממנו כסף טוב כלל. וזהו כמו הזדככות החומר ברע דרשעי' גמורי' ימצאו קצת טוב כמו ויתבררו ויתלבנו¹²⁸⁴ כו'. משא"כ בירור הראשון דאו"י שמלמעלמ"ט נק' בירור הנקי כמו שמברר