תכב, ד

לצדיקי' לע"ל שיהי' אז בסעודה זו¹²⁶⁵ גם האבות אברהם ויצחק כו' שהרי א' אברהם לא רצה לברך¹²⁶⁴ בהמ"ז מפני שיצא ממנו כו', שבודאי כמו נשמות האבות שיקומו בגופי' לא יהי' אכילה זו בענין בירור והעלאה כלל ואף לא בהגשמה כלל וכלל. ולא כמזון דמן דגם שהי' שרשו מטל העליון (שיחי' בו המתים) מ"מ נתגשם ודכו במדוכה כו' וגם לא כלחם פנג שתוציא הארץ גלוסקאות¹²⁶⁶ שלימות שמורה על בחי' שלמות הבירור דעה"ד אז שלא יצטרכו לזריעה וקצירה כו' כי הארץ עצמה תצמיח לחם אפוי כל צרכו (ואין זה פלא כ"כ כי בג"ע הארץ יש ג"כ צומח כזה בלי זריעה וקצירה כו' כמ"ש ויצמח ה'¹²⁶⁷ כו', וכ"ש בעדן עצמו שהוא ארץ החיים דעוה"ב שעכ"ז נק' ארץ שתצמיח כל צמח ותבואה בלי זריעה כלל כו'. ואעפ"י שעוה"ב אין בו או"ש כלל, זהו באכילה גשמי' כלחם ובשר גשמי, אבל אכילה רוחני' כלויתן ושור הבר (ולחם פנג¹²⁶⁸ כו') יהי' גם אז, כמו מזון הנשמות בגעה"ע שלמעלה מגעה"ת שזהו כמו העוה"ב שלמעלה מימות המשיח¹²⁶⁹ כמ"ש במ"א וד"ל). אך הנה עכ"ז אינו מובן כלל איך יהי' קרבנות גם לע"ל שיהי' לריח ניחוח להוי' כקרבנות שהיו בבהמ"ק מאחר שהקרבן הוא ענין העלאה בעילוי המדרגה שעולה מלמטה למעלה עכ"פ, ובעוה"ב אחר התחי' יהי' בו תכלית העילוי גם בגופי' כמו בנשמו' ויהי' גילוי אלקות למטה כמו למעלה ממש כידוע, ולמה צריך אז לקרבנות להעלות עולה וכה"ג. וגם איך יתכן אז האכילה אף ברוחני' אחר שיחיו חיי עולם מחיות אלקות ממש כנ"ל וד"ל.

[כג] אך הנה להבין כ"ז, יש להקדים תחלה ענין א' בבחי' הבירורי' שיש ב' מיני בירורי'¹²⁷⁰, א' בבירורי' שמתברר ע"י המשכה מכח העליון מלמעלה למטה שנק' בירור דאו"י כמו שבחכ' דוקא אתברירו רפ"ח ניצוצי' דתהו, שזה דוקא בח"ע שיורד מגבוה לנמוך לברר מה שלמטה הימנו שהוא בבחי' החסדים דוקא שנק' או"י שהולך מלמעלה למטה. וגם בזה יש ב' אופנים, הא' כמו שבא ונמשך הבירור הזה מכח העליון כמו שהוא בגילוי אור למטה כמו שהוא למעלה ממש (דאור החסד שבחכ' אינו מתעבה¹²⁷¹ ומתגשם בירידתו למטה (כירידת