תכא, ב

בצלמנו כדמותנו¹¹⁹², וידוע ההפרש בין צלם ודמות שהצלם הוא צורה עצמי' ודמות זהו המצוייר בדבר נבדל שנק' צורה לצורה העצמי' כדמות שבלוח המרא[ות] לצורה העצמי' דפנים. וכה"ג הוא ההפרש בין יחו"ע דע"ס דאצי' אף בכלים בחכ' מוחא חסד דרועא כו' נק' צורה העצמי' כצלם ותואר האדם בעצמו שזהו בחי' גופא דמלכא באצי' דאיהו וגרמוהי חד¹¹⁹³ כו', ואמנם בהמשכה וגילוי דאו"כ דאד"ם עילאה דאצי' בהתגלות לחוץ ממנו כמו אותיות הדבור ומעשה שזהו בחי' המל' (שנק' אדם תתאה¹¹⁹⁴ שמקבל מאדם עילאה כידוע) זהו שנק' יחו"ת דבשכמל"ו דמל' דאצי' בבי"ע שנק' דמו"ת כבוד הוי'¹¹⁹⁵ דז"א דאצי' כידוע, שנק' מקור להתהוות הנבראי' ב"ג מאין ליש ממש ולכך נק' דמות כציור בדבר נבדל להוות¹¹⁹⁶ אותיות שנבראו בהן כל העולמות שאינו רק בחי' הארה דהארה כידוע. אך הנה האדם התחתון שנתקשרה ונדבקה נפשו במס"נ ביחו"ע ויחו"ת באחד אמיתי דוקא (כאברהם שמצא לבבו נאמן כו'), הרי נברר ונתעלה גם כל בחי' הטוב שנפל במאכלו ומזונו שאכל וכל בחי' הטוב שבמלבושיו ובהיכלו ודירתו [ו]עולים עמו לה' אחד להיות בחי' מזון ולבוש והיכל למעלה בבחי' האצי' ממש, מאחר שמוסר נפשו באחד¹¹⁹⁷ ביח"ע ויח"ת כנ"ל. אזי הוא ממש בצלם ודמות האדם העליון ביח"ע ויח"ת כו' להיות מאכלו מאכל אדם העליון ביח"ע ויח"ת¹¹⁹⁸ בצלם ודמות כו', להיות מאכלו מאכל [ל]אדם העליון ומלבושיו מלבוש¹¹⁹⁸ למעלה וכן היכלו ודירתו נעשה היכל לה' [oldpage_תרלא] ּ אחד כמו היכל ה' המה¹¹⁹⁹. ואין זה פלא כ"כ שכבר הי' לעולמים בעוה"ז באבות שהן המרכבה¹²⁰⁰, שהיו במס"נ אמיתי' באחד במרכבה בתמידות בהפשט' הגשמיות לגמרי ע"כ הי' כל אשר להם כמזון ולבוש והיכל הכל לה' אחד שזהו כמזון ולבוש והיכל דאצי' ממש (וכמו שישב פתח האהל¹²⁰¹ כאהל העליון כו', וגם מלאכים אכלו מאכלו דאברהם¹²⁰² כו'). כי במס"נ שלהם בכל מעשיהם ממש ביררו כל חלקי ניצוצות הטובים שבמאכל ומזון ולבוש והיכלות שלהם כדוגמא¹²⁰³ להיכלות ולבושי' ומזון דאצי' ממש וד"ל (וכמו שיהי' בעוה"ב מיש ליש¹²⁰⁴ בלי פירוד כלל כו' כמ"ש במ"א דרוחני' וגשמיות היו שוין באבות¹²⁰⁵ שהטעימן מעין העוה"ב¹²⁰⁶ כידוע).

[כב] והנה כמו שמבואר למעלה בענין הבירורי' דל"ט מלאכות בג' מדרגות הנ"ל במזון ולבוש ובית מלמטה למעלה כמו שנעשה ע"י אתעדל"ת בנפש האדם [ו]ע"י