תיח, ג

לתקן בפ"מ [וז"ש בפ' ואלה כו' ב]עבד עברי שא' שש שנים יעבוד¹⁰⁴⁰ שהן ש"ס משנה¹⁰⁴¹ בשש שנים¹⁰⁴² באו"ח בעומ"ש וביום הז' בעוה"ב כו' וד"ל.

[כ] ומעתה י"ל מ"ש אלה הדברים אשר צוה הוי' לעשות אותם שהן ל"ט מלאכות שנעשו במשכן שציוה ה' לעשות אותם כמבואר בפ' תרומה תצוה ועל אלה הדברים א' כאן ו' ימים תעשה מלאכה שלא הותרו לעשות רק בו' ימי המעשה ולא בשבת (וכך פי' הרמב"ן בחומש¹⁰⁴³ ע"ש), ולכך נסמכה פ' שבת לפ' המשכן¹⁰⁴⁴ ללמוד ממשכן כל ל"ט מלאכות שהיו במשכן שאסורים בשבת כמובן במס' שבת¹⁰⁴⁵ ומבואר שם דילפינן ל"ט מלאכות האסורים בשבת מאלה הדברים כו' (דאל"ה אותיות אה"ל¹⁰⁴⁶ כו'), ובאמת י"ל למה תלוי איסור מלאכות הללו בשבת מפני שהיו במשכן דוקא [ו]באותן מלאכות שהיו במשכן ולא מלאכות אחרים זולתם. והנה יש להקדים ענין א' והוא מ"ש בזהר פ' ויקהל דקוב"ה אתענג¹⁰⁴⁷ מעינוגי' דישראל בשבתא כו' (והוא לפי שבע[ו]נג זה דסעוד' השבת שורה מבחי' ע[ו]נג העליון דעצמו' המאציל שנק' עתיקא קדישא ולכך או' דא היא סעודתא דע"י¹⁰⁴⁸ כו') וכמ"ש וקראת לשבת ענג ע[ו]נג העליון ממש ובמה מענגו¹⁰⁴⁹ כו' וזהו פלא גדול לכאורה האיך יתענג ה' מעינוגי' גשמיי' דישראל בשבת כו'. ואדרבה לכאורה יש לומר עפ"י הטעם באיסור ל"ט מלאכות בשבת שגם האכילה אסור בשבת דוקא, לפי שכמו שהל"ט מלאכות כחורש וזורע כו' הן ענין הבירורי' שמברר ומבדיל בין טו"ר להפריד הרע מן הטוב ולהוציא הטוב מן הרע בגשמיות וברוחניות כידוע, כך הוא גם ענין האכילה של אדם שאוכל המאכל בשינוי¹⁰⁵⁰ שמפרר¹⁰⁵¹ ומברר במאכל להוציא הטוב ו[ה]חיות שבו ומתברר בקיבה היטב ונבחר הפנימי' לחיות [ו]מזון והפסולת נדחה לחוץ שזהו בירור גמור בין טו"ר בגשמיות. וכך הוא ברוחניות שהרי המזונות כולן מעורבי' טו"ר מצד גידולם בארץ שמעורבת טו"ר גשמיי' וטו"ר רוחני', ואע"פ שנברר הרע מן הטוב בזריעה וקצירה וכל המלאכות עד אפי' ובישול זהו בגשמיות אבל ברוחניות יש במאכל הלחם בחי' רע מן הגסות וההגשמה¹⁰⁵² ביותר להביאו לחום קשה לתאוות זרות וגסות