תיז, ב

והנה ודאי כדי לברר [ל]עצם הח"ע דתוה"ק הנ"ל צריך להיות בכל כח גדלות החכמה ודעת ותבונה בעומק גדול בעצמו' כח חכמתו ית' דלתבונתו אין מספר⁹⁹¹ ונק' חכים ולא בחכמה ידיעא כו', שזהו מ"ש אז ראה בראי' עין החכ' שבעמקות עצמות חכמתו ויספרה ויבררה כו' הכינה וחקרה היטב כמו ששוקל אדם בפלס במאזני שכלו בעמקות באיזה דבר חכ' ושכל עד שמעמיד אותו על קו היושר והבירור לתכליתו. ואמנם זה אינו צריך ליגיעה ועמל כלל אלא רק מצד עצם הכח של החכ' שישכיל ע"ז⁹⁹² ויוצ[י]א לאור מן ההעלם לגילוי במשקל טוב כמו שמודד האומן החכם בקו המדה בלי נטי' לימין ושמאל וכמ"ש מי מדד בשעלו⁹⁹³ כו' עפ"י תכלית בירור החכמה כו', וז"ש ואהי' אצלו אמון אומנא כו'. ולזאת גם אחר שירד האור דחכמה הברורה מכבר להשתלשלות דקו"ח כו' נק' בשם קו המדה שמודד כל או"כ פנימי' ומקיפי' דתה"ו ותיקו"ן עד חיצוני' הכלים דאצי' כו' הכל במדה ושיעור בפנימי' וחיצוני' לא יוסיף ולא יגרע, והוא שנק' ס' היש"ר⁹⁹⁴ וכמו כי ישרים דרכי הו"י'⁹⁹⁵ שבתורה כמו בשם הוי' דתו' דאצי' שנמדד בחכמה שבה כל או"כ ואיך וכמה יבא באו"פ ואו"מ כו' (וכמ"ש בפ' לך לך⁹⁹⁶ שכל הענין דמצות בס' שמות וס' האחרי' הוא להוסיף אור באצי' מן ההעלם דעצמות המאציל עפ"י חכ' דתוה"ק ביתר מכפי הצמצום הראשון שהי' ע"י האבות כו' שנק' ס' הישר, אך גם זה שנוסף האור בדרכי התו"מ בא במדה דוקא והן שיעורי' וגבולי' דמ"ע ול"ת כו' שיובדל הפנימי' מן החיצוני' ולא כחסד דאברהם שיצא ממנו ישמעאל⁹⁹⁷ כו' ויצחק יצא⁹⁹⁸ כו' שהן מותרות השפע דחו"ג⁹⁹⁹ דאצי' וכה"ג. וע"ז נמשך אור דחכמה דתוה"ק בקו המדה להבדיל הפנימי' מן החיצוני' כמו במצות צדקה כדין נמשך בחי' פנימי' דאור החסד בדרועא ימינא¹⁰⁰⁰ כו' ויובדל החיצוני' שלא יומשך רק בחיצוני' הכלי דחסד זה וגם זה במדה כו', וכן בגבו' דיצחק בכלי [ה]גבו' להבדיל בין [ה]פנימי' לחיצוני' בגבו' כו' שלא יומשך גבו' דקדושה בקו השמאל לק"נ רק כפי הצריך כו' (וזהו ושמי הוי' לא נודעתי להם¹⁰⁰¹ כמ"ש במ"א).

וזהו ג"כ ענין בראשית בחכמה דתוה"ק שנק' ראשית [כמ"ש ה' קנני ראשית] דרכו¹⁰⁰² והוא מ"ש ואהי' אצלו אמון אומנא