תיב, ב

אך הנה באמת כל עיקר ענין הרוממות והעלא' זו לשם הוי' שנק' תרומת הוי' כנ"ל זהו רק בשביל הירידה והמשכ' מרוממות והעלא' זו עצמ[ה] להמשיך אורות בכלים דוקא, אך שירידה זו צריך להיות ממקום שעלה לשם דוקא והוא בבחי' רוממות העצמו' ופנימי' דאוא"ס כמו שהוא מלך יחיד מרומם לבדו מאז כו' כמו נכון כסאך מאז מעולם הא"ס עצמו כו', שזהו פנימי' כתר מל' דא"ס בבחי' שעשועי המלך בעצמו בפנימי' חכמתו ופנימי' רצונו שבתו"מ כמו שהן באור אמית[י]ת עצמותו (שנק' תוה"ק ומדות הפנימי' דחכמתו העצמי') (כמ"ש אז ראה ויספרה כו'). והוא כל ענין המשכן דמשה באו"כ פנימי' כארון ושולחן ומנורה כו' ואו"מ כיריעות תכלת וארגמן כו' וכל מה שנז' כאן בפ' זו קחו מאתכם כו' זהב וכסף ונחשת בחי' חג"ת⁷⁹¹ דאצי' ותכלת⁷⁹² כו' מקיפי' ושמן למאו"ר⁷⁹³ עד ואבני שוה"ם⁷⁹⁴ כו', הכל הוא בבחי' או"כ הפנימי' דוקא שהוא רק להיות מכון וכלי [פנימי' ועצמי'] להשראת עצמות אור א"ס כמו שהוא בפנימי' דמל' דא"ס כמו הארון בחכ'⁷⁹⁵ וכת"ר⁷⁹⁶ ובמנורה ושולחן ומזבח הזהב בחו"ג⁷⁹⁷ ות"ת⁷⁹⁸ כו', וכן יריעות מקיפים העליונים כמו עוטה או"ר כשלמ"ה⁷⁹⁹ כו'. וכל ענין עבודת המשכן זהו הכל רק פנימי' כלים לאורות העצמיי' דא"ס ב"ה כמו שהוא באו"כ הפנימי' דתו"מ, וכ"ז צריך להיות ע"י העלאה לעורר לעצמו' הרוממות דא"ס שיומשך באו"כ דמשכן שזהו שנק' תרומת הוי' כלומר בשביל רוממות דש[ם] הוי' שיאיר בפנימי' באו"כ פנימי' כמו שהוא למעלה במהו"ע (וכמו שיהי' לע"ל דכתיב מכון לשבתך פעלת הוי'⁸⁰⁰ כו'), ולפי שצ"ל ירידה והמשכה אוב"כ⁸⁰¹ דמשכן ע"כ צריך שיהי' ע"פ רצון ובחירה דוקא וזהו שא' כל נדיב לבו דוקא יביאה כו' וד"ל.

אך לכאורה עדיין אין זה מובן מ"ש כל נדיב לבו דוקא, דהלא עיקר ענין התרומה להוי' שהוא לרומם למעלה מסובב וממלא כו' במהו"ע ית' ממש זהו אינו בא רק מצד עומ"ש דוקא שהוא היפוך נדיבות הלב שזהו ברצון ובחירה כנ"ל. אך הענין הוא דהכוונה בנדיב לבו זה היינו מי שנדבה לבו לעשות היפוך טבעו ורצונו המוגבל⁸⁰² זהו שנק' נדיב לב, שהנדיבות ענינו ביתר מכפי המדה שלו דזה שעושה חסד וצדקה לפי טבעו לבד כמו שהוא בעצם בטבעי' לבבו אינו נק' נדיב אלא כשמפזר הון ביותר מכפי עצם טבעו דוקא נק' נדיב, כמו אברהם שנק' נדיב כמ"ש בת נדיב בתו של אברהם⁸⁰³ כו' שהי' עושה חסד וצדקה⁸⁰⁴ עם הבריות בטובו'⁸⁰⁵ יתירה להתנדב מכל אשר לו שלא ישאר