שפ, ג

למעלה בציץ שהוא כמו ש[ם] הוי' הא' די"ג מדה"ר כנ"ל שזהו המשכ' עצם האור דרעוא דכל רעוין מעצמות אור א"ס ממש827, שנק' סדכ"ס דלית מחת"ב כלל אפילו מחשבה ורצון העצמי' שנק' מקור כל רצון כו' שזהו בחי' שעה"מ בעצמו ממש שמשם מקור כל רעוין ע[צמיי'] והוא צריך להתמשך ג"כ ע"י ש[ם] הוי' מיוחד, וזהו כמו ויקרא הוי' [הוי']828 שקרא בתחלה לש' הוי' הא' מעצמו' ממש ומשם הוי' זה קרא והמשיך לשם הוי' הב' להיות אל רחום כו'. וכך הוא בענין הציץ ממש שהוא שם הוי' שכתוב למעלה שהוא המשכות דרעוא דכל רעוין שזהו למעלה [הרבה] מגילוי האור דבחי' רעוא דכל רעוין במקיף דאהבה רבה העצמי' לכפר על עון הקדשים הנ"ל כי הרי זהו העונג העצמי' שכלול בעצמות ממש שאפס קצהו נמשך לכפר על עון הקדשים כו' לחזק להרצון העצמי' באה"ר שלא יופסק מכ[ל] ד[בר] חוצץ כנ"ל וד"ל.

וענין טעם הב' שא' והי' על מצחו תמיד לרצון כו' היינו בחי' האור דעצם רעוא [oldpage_1132] ּ דכל רעוין שבשם הוי' שכתוב למעלה שזהו בהוי' הא' [שב]י"ג מדה"ר כנ"ל, ומבחי' שם הוי' זה נמשך לקד"ש למ"ד לכפר על עון הקדשים מן ההעלם לגילוי כמו בהמשכה דהוי' הא' להוי' הב' דאל רחום כו'. אך בכאן הי' זה ע"י בחי' העלא' דקד"ש למ"ד מלמטה למעלה תחלה והיינו ע"י העלא' קדוש' המצות דישראל שיהי' לרצון לפני ה' כו' שהוא ע"י פתוחי חותם דאמת דתורה כנ"ל. והענין הוא כמבואר למעלה שהי' בציץ ב' תנאים, א' שיעשנו משה. והב' שיונח על מצח אהרן דוקא, וזה בלא זה אינו כלום והיינו שע"י משה דוקא יאיר האור דרעוא דכ"ר בציץ זה (והוא בשם הוי' שכתוב למעלה), והב' שיהי' הציץ על מצח אהרן שהוא בחי' הכ"ג829 שיקבל האור הזה מרעוא דכל רעוין, כי אין כ"ק830 לקבל זה האור הרצון הפשוט כו' כ"א במצח אהרן דוקא מטעם הנ"ל שהמצח הוא בחי' כח ההסכם החזק להיות רצון לרצון תמיד כנ"ל וד"ל.

אך הנה הטעם לזה שע"י משה דוקא נעשה בציץ לפי831 המשכת רעוא דכל רעוין ע"י עצמו ולא ע"י אחר זולתו, לפי שהי' שרש נשמת משה מבחי' מוח הדעת העליון שעולה בפנימית הכתר ממש שנק' כתר שבכתר בעצמו' בעה"ר הפנימי'833 כו' שזהו מקור להמשכת רעוא דכל רעוין832 שהוא מקור כל רצונות הפשוטים כנ"ל. והיינו לפי שבחי' הדעת דמשה זהו בחי' עומק ההתקשרות בפנימי' הרצון ופנימי' התענוג בהרגשה עצמי' עד שניזוז ממקומו לגמרי כו' בבחי' מ"ה בתכלית כו' שממילא עולה לעצמו' בעל הרצון שמשם נמשך מקור התורה ומצות בפנימי' דחכ' ופנימי' הרצון (שהוא בחי'

הערות

  1. 827. ממש : א: (מקור כל רעוין ועצמי' ממש).
  2. 828. ויקרא הוי' [הוי'] : ראה גם לעיל פ' בשלח קמט, ד. וש"נ.
  3. 829. הכ"ג : אכא: הכלי קיבול.
  4. 830. כ"ק : שם: כלי קבול.
  5. 831. לפי : שם: בחי'.
  6. 833. בעה"ר הפנימי' : א: בעל הרצה"פ. יגכג: בעה"ר הפשוט. כא: חסר כנ"ל.
  7. 832. ע"י [א: ליתא] עצמו. . דכל רעוין : כא: ליתא וכנראה נשמט מפני תיבות הדומות: דכל רעוין. . דכל רעוין.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.