תט, א

המשכה] דנה"ד זה שנמשך מהעדר העונג כנ"ל שהוא היפך דזיו השכינה בעונג העצמי, וא"כ יובן דנה"ד זה שבא מן בחי' הצער שלא תאמר, ה[ו]א מקור מציאת הנבראים כמלאכים ונשמות דבריאה כו', ואמנם קבלת שכר דנשמות ומלאכים ע"י בחי' הביטול דרצוא שלהם בביטול המציאות מיש לאין כו' זהו בג"ע שנהנין מזיו השכינה דהיינו מעונג העצמו' דשכינה ([כ]נהר שיוצא מעדן כו' וד"ל⁶⁵⁷ ) (וזהו בא מבחי' או"ח דרצוא שעולה למעלה מאו"י דתענוג הנשמות בתחלה כנ"ל (כמשי"ת). ובזה יתורץ הקושיא הנ"ל דאיך יוכל להיות נהר של אש כנה"ד זה כו' שהרי עיקר סיבתו יוצא רק מבחי' שוב שבא בירידה והמשכה דוקא מעונג העצמות דע"י שהוא העונג שברוממות שמתלבש בהיפוכו בגבו' דאש (כמו בצער ומרירות מהיפוך העונג שזהו ענין לא תאמר יש לה צער דבחי' צער זהו נה"ד כו' וכמו שיש המשכ[ה] דחסדים שבתענוג בנהר שיוצא מעדן כנ"ל וד"ל.

וזהו ג"כ ענין הטבילה דנשמות בנה"ד כזה קודם שעולים לגעה"ע ליהנות מזיו השכינה כמו בעליות הנשמות מדי שבת וחדש כו' דודאי כמו שלפעמים אמרו דלפום צערא אגרא⁶⁵⁸ שלפ"ע הצער כך יהי' ערך קבלת השכר כך לפ"ע הצער בטבילה זו דנה"ד כך יהי' ערך קבלת השכר בג"ע, אך א"כ למה צריך לצער הזה בנה"ד לא יצטערו ולא יקבלו שכר כ"כ. אלא מוכרח לומר דנהפוך הוא שלפ"ע השכר בעונג הנפלא צריך להיות בהכרח הצער תחלה בטבילה זו וכמו נה"ד התחתון שסמוך לגעה"ת (כמשי"ת) משום דהא בהא תליא דוקא דאם אין צער אין עונג וכמו שא' מוטב לידייני' וליתי⁶⁵⁹ כו', ולכאורה אין מובן למה לא יוכל להיות העונג בג"ע מצד עצמות התענוג העליון האלקי דזיו השכינה אף בלא צער תחלה כלל כו'. אך הענין הוא כמ"ש למעלה דיש ב' מיני עונג א' באו"י מצד העצם שזהו שנברא ג"ע בעונג מצומצם מעדן הנעלם כו' כמ"ש ויברא ה'⁶⁶⁰ כו', ועונג הב' שבא מן ההיפוך דמרירות וצער דוקא (כיגיעה ועמל במיצוי הנפש והתרת הספיקות וכזורע בדמעה כו' שנתייאש וכמרירות בנה"א מצד הריחוק כנ"ל שאינו רק לפ"ע העונג שמלובש בהיפוכו שמתגבר הרבה יותר מעונג העצמי כו', וזהו אגרא ושכר העונג בג"ע וזי"ו⁶⁶¹ השכינ"ה שניתוסף ביתרון אור רב לפ"ע הצער דוקא שהוא מקו השמאל שבעונג שירד בבירורי' כו' להיות היפך חשך לאור כענין בע"ת שגדולי' מצ"ג כנ"ל. ולזאת הוא ענין הטבילה [oldpage_תריא] ּ הזאת שזהו באש דגבורות שבעונג העליון שבקו השמאל שבו שהוא כמו בבחי' מרירות עצומה שנוגעת עד הנפש על הריחוק כו' (כמו שאדם מצטער מאד בנפשו מתי אבא ואראה⁶⁶² פני אלקים וכעומד