שמה, א

ועם כל הנ"ל יובן מארז"ל דתרי"ג מצות ניתנו למשה ובא חבקוק והעמידן על אחת שהיא האמונה הפשוטה דצדיק באמונתו יחי' וזה פלא לכאו' כנ"ל דהלא האמונה כמו טבע בנפשינו ירושה מאבו' כנ"ל, אך הנה יובן ע"פ הנ"ל במ"ש שמן למאור שזהו מ"ש צדיק באמונתו יחי' שהעמיד כל התרי"ג מצות ששרשן רק בבחי' אור המאיר באור דתורה שמקבל מן המאור כנ"ל והאור הזה נחלק הוא לב' מיני אור אור לבן ואור שחור וחשוך כאור הנר שכלול מב' גוונין⁸⁸⁶ (שזהו רמ"ח מ"ע באור המאיר הלבן ושס"ה ל"ת באור השחור, דזהו שא' תרי"ג מצות דוקא שכולל [oldpage_תקט] ּ שס"ה ל"ת ורמ"ח מ"ע יחד דוקא בהתכללו' דב' גווני אור הנ"ל (כחוטי לבן ותכלת בציצית⁸⁸⁷ כמ"ש במ"א), והיינו אנכי ולא יהי' שכוללי' ה"ח וה"ג דמ"ע ול"ת⁸⁸⁸ שבדיבור הא' כו' שזהו שהעמידן על אח"ת שהיא האמונה שהיא בכת"ר שבכתר שכולל כא' כל תרי"ג מצות דחו"ג דמ"ע ול"ת זהו כאור הנר שעולה ויורד תמיד בבחי' רו"ש יחד והוא האוי"ר שנק' רו"ש דאהבה שרש מ"ע ויראה שרש ל"ת כידוע ובחי' רו"ש זה נכללו כא' ממש.

וזהו להעלות נר תמיד דלכאו' אינו מובן מ"ש תמיד דוקא כמו עולת תמיד העשוי' בה"ס⁸⁸⁹ מכבר כו', ומ"ש להעלות נר בלשון העלאה דוקא בבחי' רו"ש דוקא בעלי' וירידה יחד כאור הנר כנ"ל, ולכאורה אין זה שייך כלל למשה שנק' שוש' דמלכא רק לאהרן כה"ג שהוא המעלה לנר הוי' דנשמות ישראל לפי שנק' שוש' דמט' כמ"ש בהעלותך כו' כנ"ל. אך הנה ידוע שהאהבה ודביקות בהתלהבות דרשפי אש הצמאון שבלב זהו כאור הנר שסמוך לפתילה השורף ומכלה כו' והוא בחי' הרגשה בלב, וכל עיקר יגיעה במוח ולב הוא רק כדי להתפעל בלב בהתלהבות אלקי' במורגש דוקא שאז יטיב לנפשו ויתענג ביותר בכח המדמה שכוונתו בהרגשה זו מצד קרבת אלקי' שחפץ בה. אך אור המאיר הוא בחי' הביטול ועלי' של אהבה זו בכליון למעלה ליכלל במאור שהוא מהו"ע ית' כמו נר מצוה נכלל בשלהבת כמו צמאה לך נפשי כלתה נפשי וחוזר ויורד, וזהו והחיות רו"ש תמיד. כך ענין העלא' נר ה' נשמת אדם ע"י אהרן כה"ג שא' בהעלותך את הנרות דנש"י ברשפי אש התלהבות ודביקות ע"י בחי' אש שלמעלה שנק' שלהבת י"ה⁸⁹⁰ ממש שיתעוררו באהבה רבה ע"י כה"ג שממשיך ומעורר את האהבה⁸⁹¹ בלב כנ"י כענין משכני כו' כמ"ש במ"א אל מול פני המנורה⁸⁹² כו' דוקא יאירו הנרות שזהו שמצוה לאהרן שושבינא דמט' שיעלה לנשמות ישראל בבחי' ביטול והתכללו' בהתלהבות שלהם אל