שדמ, ג
המרירות [oldpage_תקח] ּ בחשבונו היטיב מח"נ ששפל מכל אדם בזה ונעשה כעפר לכל כו' כנ"ל. אך יש שפלות וענוה אחרת שאינה באה כלל מחמת פחיתת ערכו בח"נ ותאו' גופניו' ולא מחמת מרירות מחשבון נפשו במעשיו המכוערים וכה"ג, רק בחי' שפלות וענוה יתירה בעצם מהותו שאינו תופס מקום כלל וכלל בעצמו וכאילו אינו במציאות ומהות דבר מה לגבי כל האדם שהכל גבוהים ממנו ונפשו כעפר ממש לכל אדם יהי' מי שיהי', רק מצד שפלותו העצמי' (בל"א נישקייט בעצם ער איז ג ר נישט באיי זיך בתכלית) שאינו מרגיש עצמו כאילו הוא מותר בעולם וכמו אברהם שקרא עצמו עפר ואפר880 ממש וכן משה הי' עניו ביותר מכל האדם כו' מצד שהי' בחי' מ"ה ואין בעצם כאילו אינו במציאות כלל וכלל לכך כל אדם הי' תופס מקום אצלו להיות נפשו כעפר ממש לכל ונעשה מדרס לכל מפני שאינו מרגיש א"ע כלל וכלל כו'. וזהו הגורם ממילא שיהי' נבזה בעיניו נמאס כ"כ עד שלבו נשבר תמיד בעצם שאין לו חפץ בחייו הגשמי' וכמו מ"ש הטבעי' וכל יש וגסות וגדולה וכל הון וכה"ג שנאה נפשו ולא יוכל לקבל, וממילא כל מה שיש בביטול הגסות והעזות וחוצפא שנשבר והי' לאי"ן ממש זהו בא מכח השפלות ולב נשבר בבחי' אי"ן ומ"ה בעצם הזה (שזהו מצד שרש דצ"ג בבחי' אין האמיתי דמאור עצמו שבכחו יש לעשות מיש וגסות דתהו להיות בבחי' אין שהוא תשובה דבע"ת בלב נשבר ונדכא מחשבונו בשפלותו שנתרחק שיצר לו ויהי' הקשה רך בביטול היש וגסות שזהו תלוי לפ"ע בחי' אין ומ"ה העצמי שקדם לחוש"ך שהוא גסות דחוצפא ותוקף הלב למטה (וזהו שהי' משה עיקר המנגד לפרע"ה שהוא עורף גסות דכת"ר דק"נ881 רק מחמת שפלותו וענוה שלו העצמי' בבחי' אי"ן האמיתי שכל י"ש וגסות נופל לפניו מיד ונעשה אי"ן כמו פרעה שהי' נופל ומתבטל מגסותו כשראה למשה, ולכך המדברים אל פרעה הוא מש"ה דוקא ואח"כ אהרן ולישראל הי' אהרן תחלה882 שושדמ"ט להעלות לנש"י ואח"כ משה כו' כמ"ש במ"א. שעיקר היסוד להתיש כח הסט"א שהוא הגסות והחומריות דרע בעצם כל היום בלכתו בשוק שלא בשעת הכושר בתפלה הוא רק בשפלות דמ"ה בעצם דמשה (נישקייט בעצם) שנופל בזה כל גסות הלב ונעשה בע"ת ממילא בלב נשבר מאד).
ובזה יובן הטעם דצ"ג שהם בבחי' אין ומ"ה בענוה יתירה בעצם שזהו מצד שרשם במאור ואור העצמי' (דמי"ש לאי"ן דכלא ממש חשיב כו') לפ"ע זה יהפכו הגסות דחושך לאור, והיינו מה שיהיו בע"ת שזהו לעשות מיש אין שגדול יותר מתשובה לבדה שאין בה מכח האין בעצם שלפני החושך כו'. וזהו ענין שמחה שמן הענוה דמ"ה דצ"ג בשמחה ש"מ
הערות
- 880. אברהם. . עפר ואפר : וירא יח, כז.
- 881. לפרע"ה. . דכת"ר דק"נ : ראה זהר בא לד, א ובהגהת הרח"ו שם. לעיל פ' שמות לב, ד. וש"נ.
- 882. המדברים אל פרעה הוא מש"ה. . אהרן תחלה : ראה לעיל פ' וארא פב, ב. ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.