תז, ג

שלא הי' ביכולת כלל בעצם כח החכ' להשכילו וכידוע במ"ש הרמב"ם דאין עונג גדול [כ]התרת הספיקות⁶⁰² כו' וכמ"ש בזהר למחכ"ה למאן דדייק מילי' דחכ' להתיר ולתרץ הקושי' והספיקות המעלימים עד שיכלה כל כח שכלו מיגיע ועמל זה, שזהו שנק' עמל תורה ו[כ]ממית עצמו עליה כו' אז יגיע לאור העומק בחכ' שיש בזה ע[ו]נג נפלא שאין כמוהו בכל עונג שבחכ' מצד העצם כו', וכמו בהשגת הון יקר מצד היגיעה ועמל בנפשו ביותר שיערב לנפש יותר מכל הון יקר שהי' ניתן לו במתנה כו' כנ"ל (וזהו הרוצה לחיות ימית א"ע ). וזהו יתרון מעלת או"ח דתענוג הבא מן ההיפוך שהוא היסורים וצער ביגיעתו במיצוי הנפש יותר מעצם התענוג דאו"י שבתחלה כו', אע"פ שערך היסורים וצער בהיפוך העונג אינו אלא לפ"ע העונג בעצם לבד כנ"ל וד"ל.

וכך יובן גם בנש"י שעלה במחה"ק שנק' בת מלך למעלה דכ"י [בני מלכים] הן⁶⁰³ כו' שהי' שם בבחי' עונג העצמי' ושעשועי' עצמיי' כבן שאביו משתעשע בו כו' וירדו למרחקים בנה"ט דק"נ שמסתיר אלקו' לגמרי כו' עד שאו' נואש בנפשו ומתמרמר ביותר על ריחוקו ממקורו העצמי', וזהו המרירות העצומה שלפ"ע ההתקשרות דאה"ר בתענוגי' ושעשועים למעלה. אך באמת יש יתרון אור גדול באמצעות המרירות ובכי' בנה"א בבחי' יאוש כילך ובכה כו' שיבא מזה אח"כ העונג הנפלא מאשר בא לקירוב אחר הריחוק דוקא כנ"ל בעונג דאו"ח הבא מן ההיפוך המנגדו מטעם הנ"ל (וכיוסף צ"ע שנאבד מיעקב⁶⁰⁴ שהצדיק אבד בגלות[א]⁶⁰⁵ ענו בכבל רגלו⁶⁰⁶ ואח"כ שעלה לגדולה מן ההיפך נתגלה ליעקב שחי רוח יעקב ביותר מעונג שהי' לו בהיותו אצלו בשעשועי' עצמיי' י"ג⁶⁰⁷ שנה⁶⁰⁸ כו'). וזהו שאין מתפללי' אלא לפ"ע כובד ראש⁶⁰⁹ ומרירות שקודם זה וכתיקון חצות כו', וז"ש בבכי יבואו בבכי' של שמחה וכן מן המשפי"ע למקבל בגלות נתעורר בחי' הפנימי' דאה"ר בעונג יותר נפלא וזהו דאחית תרין דמעי[ן]⁶¹⁰ כו'. וזהו ולבי ער משום דרשפי' רשפי אש⁶¹¹ יותר בגלותא והלואי כן בקדש חזיתיך⁶¹² כידוע ומבואר במ"א, וע"כ קול דודי דופ"ק ג"כ בהתגברות [oldpage_1218] ּ התענוג מצד הריחוק שהי' עד כאן כו' וד"ל.

[יב] ובכ"ז יובן בתוס' ביאור ענין מה שהריחה ציקי קדרה שזהו כמו עונג שבא מצד ההיפך כמו ביגיעה ועמל הנפש המנגדו שהוא בהיפוך חשך לאור, והיינו באמצע[ו]ת המל' על עבדי' ב[ע]"ג כו' כנ"ל שרחוק מערך העונג בעצם כמו שהבן אצל האב אוכל מעדנים כו', [ו]להיות שגדול יותר עונג זה עצמו