שמג, ג

בבחי' הפנימי' ונשאר רק בבחי' אחוריי' וחיצוני' דמעשה בלי כוונה כלל כמו מת יחשב ויכול ליפול בהיכלות דק"נ בתחלה בתאוות היתר ומהיתר לאיסור כו', כידוע דמבחי' אחוריי' דקדושה מקבלים היכלות דק"נ⁸⁵⁶, ולכך כשעומד האדם באחוריי' דטוב דקדושה קרוב הוא מאד להיכלות דק"נ (והוא העצבות שנופל בעצמו ביאוש שמזה יפול בתאוות רעות ממש כידוע). ואמנם בחי' הטוב שבנה"א עומד לנגד הרע שבו כי בחי' הרע שבו הוא לפ"ע הטוב שלו דוקא (ולכך א' דכל הגדול מחבירו⁸⁵⁷ שהטוב שלו גדול יצה"ר שלו גדול יותר) ויכול להצילו מן הגיהנם כנ"ל. אך מי שנופל בעמ"ר והטומאה ונטבעה נפשו החומריות בעמקי השאול שהוא מקור כל רע בעצם אין דבר נגדו בטוב דקדושה שיוכל להוציאו משם, כי כל עבודתו בתו"מ ובאוי"ר בתפלה לא יועיל שם כנ"ל כ"א בבחי' מקיף דנר"נ דקדושה. והיינו בהתעוררו' בעצמות הרצון בעומק לעומק כמו עומ"ר דתאוה שיהי' היפוכו ממש, וא"א להיות זה כ"א בעמקות הרצון ותענוג בעצמות הנה"א שמלובש בענין היפוכו שהוא ענין עוצם עומק הלב נשבר ונדכה מאד בצער שנוגע בעצמיות ממש שנק' תשובה עילאה שמקירת הלב ממעמקי' קראתיך⁸⁵⁸ כו' עד שמואס בחייו ממש שעי"ז יוצא גם משאול תחתית וע"ז א' מוריד שאול ויעל כו' ואע"פ שפשעו בי ממש בבחי' כת"ר, אבל ע"י עמקות דביטול הרצון הזר בעצם מתקן לפגם הכתר ויוצא מעיגול ומקיף דק"נ לעיגול ומקיף דכת"ר דקדושה ונעשה מפש"ע רב שפ"ע⁸⁵⁹ ומנגע עונג⁸⁶⁰ כו' וד"ל.

[oldpage_1014] ּ ובזה יובן מארז"ל דיפה שעה אחת⁸⁶¹ בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב כו', ויש להבין בזה דהלא העוה"ב הוא שכר המצות ואיך המע"ט עצמן בעוה"ב⁸⁶² גדול מעוה"ב. ועוד מ"ש תשובה ומע"ט ומה שייך זע"ז, ומה שהקדים תשובה למע"ט⁸⁶³, ומה ענין תשובה לעוה"ב שהתשובה היא בלא תו"מ כלל. ועוד איך יחובר ב' ענינים דתשובה ומע"ט יחד, הלא התשובה באה מעומק לב נשבר ונדכה בתכלית שנק' תשובה עילאה כנ"ל, ומע"ט צריך להיות בשמחה וטוב לבב דוקא כמ"ש עבדו את ה' בשמחה וכתיב תחת אשר לא עבדת כו' בשמחה וטוב לבב⁸⁶⁴ כו'. והוא ענין שמחה ש"מ שצ"ל בכל איש מישראל כמו שאו' וישמחו בך ישראל⁸⁶⁵ מקדשי שמך במצות כו' שקדשנו במצותיו כו' וכתיב ויספו ענוים שהן צ"ג בהוי' שמחה בשמחה ש"מ דוקא כידוע.