שעו, ג

שיכבשו רחמיך כו' דמשם יכול להיות בתמידי' התגברות הרצון של חסד ורחמים על רצון של דין ורוגז להמתיק[ו] בלי שינוי וחילוף לעולם שלא להיות בהיפוך כלל מטעם שכולו רק טוב בעצם וד"ל. כי פי' רעוא דכ"ר אינו רק כמו ענין מקור כללי לכל הרצונות שמשם יוכל להיות גם להיפך מחסד לדין, אלא שהוא בבחי' מקור כללי שממנו מתגלה רק בחי' רצון טוב וחסד בהעלם וגילוי ולא יהי' ממנו שום נטי' לדין כלל, וכמו באו"פ⁶⁶⁵ מלך שפניו מאירים ברוב עונג ושמחה אז יאיר במצחא דוקא הארת אור רב טוב וחסד בעצם עד שיפעלו ממנו אז כל הארת אור רצון טוב בגילוי ונק' עת רצון כמו ואני תפלתי⁶⁶⁶ כו', וכן בעת רצון עניתי"ך⁶⁶⁷ בעת רצון דוקא שהוא בשעה שמאיר במצחא דע"י מבחי' [oldpage_1118] ּ רעדכ"ר מקור כל רצון טוב וחסד, כי הרצון הטוב שבא רק מחמת עצם טובו ומקור כללי לכל רצון טוב ונק' רעדכ"ר וכמובן⁶⁶⁹ בזהר בפי' רעוא שאינו רק בחי' רצון של חסד וטוב כמו יהא רעוא קדמך⁶⁷⁰ כו' שהוא בחי' עת רצון העליון בהארת או"פ מלך כו' כמו במנחה דשבת⁶⁶⁸ כידוע. וגם פי' רעוא זה היינו ענין ריעות שהוא אהבה וריעות של חיבה יתירה שבין איש לרעהו כנפשו, דפי' רעוא לשון ריעות כריעים האהובים שכל נפשו נקשר ונמשך בו שממילא יומשך אליו רק כל רצון טוב וחסד יתירה וכמבואר במ"א בפי' ותרועת מלך בו⁶⁷¹ תרועה זו לשון ריעות וחיבה יתירה דקוב"ה בכנס"י מבחי' רעדכ"ר כו', וכמו האהוב למלך ביותר שכל רצונו וחפצו תמיד אליו רק להטיב כו' וכמו והנערה אשר חפץ בה המלך⁶⁷² וכמ"ש בזהר זכאה ב"נ דקוב"ה אתרעי בי'⁶⁷³ כו' (והוא כאב את בן ירצ"ה תמיד רק לטוב ואין בו נטיה לדין ולחוב כמ"ש לא הביט און ביעקב כנ"ל ).

וזהו ונרצה לו לכפר עליו⁶⁷⁴ וכן והיה על מצחו תמיד לרצון בתמידות בלי שינוי לדין לעולם, וראי' שהרי הי' הציץ מכפר על עון המקדש⁶⁷⁵ (כמשי"ת) כי מכריע תמיד משמאל לימין ולא מימין לשמאל אף שבא בהטיות דחו"ג שברצון מכריע מגבו' לחסד, וז[הו] שאו' יה"ר מלפניך דוקא שזהו בחי' [ה]המשכה מרעדכ"ר עילאין שנק' עת רצון הטוב בעצם (בבחי' כת"ר שבכת"ר שלמעלה גם מחכמה שבו המטה כלפי חו"ג, שבזה אמר כי לא אד"ם הוא להנחם מדין לחסד כמו בשאול שא' נחמתי כי המלכתי⁶⁷⁶ כו' ולא הי' בו שינוי לחסד. וז"ש וגם נצח ישראל⁶⁷⁷ שזהו נצח דכתר עצמו שלמעלה מבחי' אדם דחכ' דכת"ר שבדין אין חסד כלל ובחסד אין דין כלל מצד תוקף המדות דרצון בעצם, אבל בחי' כת"ר שבכת"ר בחי' מקור כללי