תו, א

אתברירו כו'. אך בע"ת הן מהפכי' הרע עצמו לטוב שזהו היפוך חושך לאור שמזה ארור עצמו נעשה ברוך לפי שקטיגור דרע עצמו נעשה סניגור. וזהו שנק' סם חיים שיותר מפקח לנפש מן האוכל הטוב כנ"ל [oldpage_1212] ּ (וזהו ענין ציקי קדירה כנ"ל), לכך בע"ת גדולי' מצ"ג שאין יכולים לעמוד במקום בע"ת⁵⁵⁰, ומשה זכה לתשובה קודם מותו⁵⁵¹ דוקא כידוע. וזהו שלבש יעקב צ"ע ב"ע⁵⁵³ שנעשה ב[ע]"ת⁵⁵² כו' ולכך ויר"ח ריח בגדיו ויברכהו שהוא תוס' ברכה שנעשה מבירורי' דרפ"ח כו' והוא מטל השמים העליונים כו' כמ"ש במ"א, והכל מטעם הנ"ל דבחי' ס"ג דתהו למעלה מבחי' מ"ה ולכך בע"ת גדולים מצ"ג כנ"ל וד"ל.

ובכ"ז יובן ביאור מא' הנ"ל בענין בשכמל"ו דאנשי יריחו היו כורכים את שמע כו' שלא היו אומרים בשכמל"ו כמשה שלא אמרו, לפי שעיקר ירידה וצמצום דשם ב"ן דמל' להיות שם כבוד מלכותו עד למטה לברר בחושך גמור בק"נ כנ"ל. ושרש משה הי' באור דח"ע דתיקון דשם הוי' דאצי' וכמו שיהי' לע"ל אך יעקב שאמר בשכמל"ו שהוא בשביל הבירורים דרפ"ח כיתרון האור מן היפוך החושך לאור דוקא כמו בע"ת (לאחר שא"ל השבטים כך אין בלבינו אלא אחד דיחו"ת שוה ליחו"ע שאז דוקא יכול להיות בירור החשך לאור כמו שיהי' לע"ל ממש). ובאמת זהו מ"ש כל הנק' בשמי ולכבודי כו', הרי א' בשמ"י ולכבוד"י ב' הדברים הללו יוכ[ל]לו כא' והוא הנק' בשמות⁵⁵⁴ דשם הוי' דתו"מ שנק' שמי ממש שהן צ"ג וכמו הקורא בתורה קורא בשמותיו⁵⁵⁵ ממש כו', וגם לכבוד"י שזהו [כ]ענין בע"ת להפוך [גם] חשך לאור (שהוא בחי' ב"ן דנוגה שעולה בס"ג דתהו) כנ"ל, שעיקר הכבוד והתפארת הוא דוקא מן הרחוקים⁵⁵⁶ ביותר כשנעשים קרובים כמלך שכבש מדינה רחוקה שלא ידעו מגדולתו והיו מורדים ופושעים כו' יהפכו גם הם לעבדים שיש מזה רוממות וכבוד גדול יותר מביטול הקרובים כידוע (וכמו במ"ת שהי' מזה שא' יתרו [שהי'] ראש לע"ז⁵⁵⁸ עתה ידעתי⁵⁵⁷ כי גדול הוי' כו' כמ"ש במ"א). והוא מ"ש לכבודי בגין דישתמודעי' לי' גם הרחוקי' שנפרדו מיחודו בבחי' ק"נ שיהופך חושך לאור דוקא שזהו למעלה מן העונג דחכ' דתו"מ כנ"ל בבע"ת, ולכך א' יפה שעה אחת⁵⁵⁹ בתשו' ומעש"ט בעוה"ז דוקא יותר מחיי העוה"ב כו').

וזהו המשל לבת מלך שהריחה ציקי קדירה שהוא התענוג הנעלם שיש בהיפוך החושך לאור בסוף מעשה הבירורים דרפ"ח כו', תאמר יש לה גנאי פי' דהגם שיש לבת מלך העליון ריח ועונג נעלם בבירורי' [דרפ"ח] כו' שנק' חושך למטה. אך אם