תד, ד
ומהו שעבדי' הביאו לה בחשאי כו' שלא יהי' לה גנאי מפני הרואי' כו'. אך הנה עיקר המכוון במשל זה הוא למעלה בבחי' בת מלך העליון שעלי' א' כל כבודה בת466 מלך467 פנימה כו' שהריחה ציקי קדרה כו'. דהנה ידוע בענין יח"ע דפסוק ראשון דשמע468 ישראל כו' שהוא בבחי' ע"ס דאצי' באו"כ בג' מדרגו' דחב"ד כו' שיח"ע זה הכל הוא בבחי' האצי' דשם א' דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד469 בבחי' א"ס ממש, וזהו [שית תי]בין דיח"ע עד ד' רבת"י דאחד שהוא בחי' מל' דאצי' [באצי'] שהוא עצם המדה דהתנשאו' והתפשטות בגילוי כל אור דע"ס הכל באצי' עצמו. וזהו שא' השבטים ליעקב שמע ישראל כו' כשם שאין בלבך470 אלא אחד (שהוא בבחי' קו האמצעי דת"י471 כו') כך אין בלבינו (בבחי' מל' דאצי' בבריאה כו' אלא אחד דיח"ת שוה ליח"ע כמאמר דכגוונא דאינון472 כו' כידוע, וע"כ מיד פתח יעקב ואמר בשכמל"ו שזהו שמבחי' [ת"ת] דיעקב473 נמשך למל' בבי"ע כי בריח התיכון [דיעקב]474 מבריח לקצה התחתון לבקוע גם המסך שבין אצי' לבריאה475 (וזהו יעק"ב אותיות יבק"ע476 כו').
וזהו שאמר שם במס' פסחים אמרי רבנן היכי נעביד נימרינהו לבשכמל"ו לא אמרו משה שהוא בבחי' שם מ"ה477 דיחו"ע דאצי' שלמעלה מהיות מקור למוחי' דנוק' דז"א ולא נימרי' אמרו יעקב (שנשא ב' אחיות478 לאה ורחל מח' ודבור479 שהוא קול יעקב באותיות הדבור די"מ כו'). ואע"ג דמשה מלגיו ויעקב מלבר480 וזהו בחי' דעת ות"ת ומשה שהוא בחי' דעת לא א' בשכמל"ו ויעקב אמרו לפי שבריח התיכון כו', התקינו שיהיו אומרי' אותו בחשאי דוקא ולא בקול רם [רק ביו"כ או' אותו בקול רם481 ] כו', והטעם הוא לפי שא"א להיות המשכה זו דבחי' ת"ת דיעקב בעל עולם האצי'482 לבחי' המל' להיות המשכת כתר מל' בבריאה כי הרי אין ערך כלל וכלל לבריאה עם האצי'483 ולפי שבע"ג אין לו ערך כלל לבלתי בע"ג ואיך יצמצם א"ע כ"כ להיות ראש ומקור לעולם הבריאה שהן בע"ג שנתהוו מאין ליש מאותיות הדבור, ואע"פ שאמר כשם שאין בלבך כו' כך כו' זהו במדת מל'484 דאצי' עצמה כמו שהיא מיוחדת וכלולה בבחי' האצי' במדות ומוחי' דז"א כו' (שהוא דלי"ת רבתי דאחד שמלבשת המל' לתנה"י דז"א485 כידוע) ולזה הטעם לא אמרו משה כנ"ל, וא[ף] שיעקב אמרו זהו כמו שיהי' לע"ל ששם אלקי'
הערות
- 466. כל כבודה בת מלך פנימה : תהלים מה, יד.
- 467. מלך : בתו"ח באים כאן עוה"פ התיבות: העליון. . מלך.
- 468. יח"ע. . דשמע ישראל : זהר בראשית יח, ב. ואתחנן ו, ד.
- 469. דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד : ראה ת"ז בהקדמה (ג, ב).
- 470. שא' השבטים. . כשם שאין בלבך : ראה פסחים שם. לעיל פ' תצוה שנא, ב. משפטים רצ, ב. וש"נ.
- 471. קו האמצעי דת"י : ראה גם לעיל פ' תצוה שלא, ג. תרומה שטז, ב.
- 472. דכגוונא דאינון : ראה זהר תרומה קלה, א.
- 473. [ת"ת] דיעקב : זהר (ס"ת) ויצא קנז, ב. שם ח"ג (תוספות) שב, א.
- 474. בריח התיכון [דיעקב] : ראה זהר תרומה קעה, ב. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' יט. וש"נ.
- 475. המסך שבין אצי' לבריאה : ראה ע"ח (שער דרושי אבי"ע) שמ"ב, פ"ד. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתפא. וש"נ.
- 476. יעק"ב אותיות יבק"ע : ראה ע"ח (שער הארת המוחין) של"ב, פ"א. תו"ח וישלח קפה, ב הערה 17.
- 477. משה. . שם מ"ה : ראה גם לעיל פ' שמות מג, א. וש"נ.
- 478. יעקב (שנשא ב' אחיות : ויצא כט, טז. ואילך.
- 479. לאה ורחל מח' ודבור : ראה גם לעיל פ' שמות יח, רע"ב. וש"נ.
- 480. דמשה מלגיו ויעקב מלבר : ראה ת"ז תי"ג (כט, א).
- 481. ביו"כ. . בקול רם : ראה שו"ע אדה"ז הל' יוה"כ סתרי"ט, ס"ט. לעיל פ' וארא עה, ד הערה 241.
- 482. דיעקב בעל עולם האצי' : ראה ע"ח (שער העקודים) ש"ו, פ"א.
- 483. אין ערך. . לבריאה עם האצי' : ראה גם לעיל פ' בא צו, ד. וש"נ.
- 484. מל' : בתו"ח כאן נכפלו עוה"פ התיבות: בבריאה כי הרי אין ערך. . במדת מל'.
- 485. שמלבשת המל' לתנה"י דז"א : ראה ע"ח (שער כסה"כ) שמ"ו, פ"א. פע"ח (שער התפילין) ש"ד, פט"ז (הדרך הג'). (שער הק"ש) ש"ח, פי"ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.