שעג, ב

אברים כו', וכאשר יורדים ונמשכים למטה ממש בכנ"י⁵¹⁶ זהו כמו ענין החקיקה מגופו של חותם שחותמי' בדבר [נבדל] זולתו שהן בדוגמא ממש לאותיות החותם, והיינו בחי' ך"ב אותיות התורה בכלל שבאו באותיות⁵¹⁷ בכתב למטה ממש וברמ"ח מ"ע שבאים למעשה בפו"מ בפרט (שנק' אדם דעשי' בחיצוניות כמ"ש אף [oldpage_תקנג] ּ עשיתיו⁵¹⁸, וזהו אמ"ת רת"ס ג' מיני אדם פנימי א[מצעי] וח[יצון] שנמשך מלמעלה גם מבחי' אדם פ[נימי] דתו"מ מעצמו' א"ס ממש כנ"ל) (אבל כ"ז הוא דוקא בבחי' פנימי' ועצמי' דאד"ם אדמ"ה לעליון⁵¹⁹ ממש בצלם ודמות כו' שבזה נכלל כל בחי' עצמו' ממש, וכמו שמו הע[צמי] שבחותם שלו שמקיים כל אשר ברצונו ותו"מ⁵²⁰ הע[צמי'] והן ג' קשרים הנ"ל דישראל ואוריי' וקוב"ה בב' מדרגות דסתים וגליא פו"ח⁵²¹ והממוצע שנכלל באמ"ת זה כנ"ל. והן כמו⁵²² יוה"ד⁵²³ שהיו בדבור בבחי' יצי' שהוא בחי' הגילוי מן ההעלם דמחה"ק דתוה"ק הנ"ל ובאו הדברות בכתב חרות על הלוחות⁵²⁴ כו' בבחי' עשי' שזהו ג"כ ענין ג' מיני אדם דבי"ע בכלל עד עצמו' א"ס שלמעלה מבחי' אד"ם לגמרי כנ"ל (והיינו מה שנסתם⁵²⁵ על הציץ בפתוחי חותם הזה רק ב' תיבות הללו דקד"ש להוי' דוקא שהוא שם הוי' דתו"מ (שלא נודע גם לאבות⁵²⁶ שהן המרכבה לחג"ת⁵²⁷ דז"א עד חג"ת דע"י וא"ק⁵²⁸ כו' וד"ל), שז[הו] שא' בזהר עמ"ש אין קדוש כהוי'⁵²⁹ ישראל קדישין ואורייתא קדישא דבישראל א' קדש [ישראל] להוי'⁵³⁰ כו', ובתורה יש קדושת שם הוי' בעצם ונק' תורת הוי'⁵³¹ ממש וכן⁵³² מצות הוי'⁵³³, ועכ"ז אין קדוש כהוי' עצמו שכלולי' בו ב' קדושות הללו דאורייתא וישראל משום דג' קשרין הן שמתקשראן כחדא ממש כנ"ל בג' מיני אדם שזהו בחי' רת"ס דאמ"ת (כמ"ש דאיהו אמ"ת ואיהי אמונ"ה שמקבל לבחי' האמ"ת כנ"ל), והיינו שנפתח בפתוחי חותם רק קד"ש להוי' שכולל לג' קדושות דישראל ואורייתא וקוב"ה, שזהו עיקר בחי' החותם שהוא בחי' ההבדלה בין פנימי' לחיצוניות להבדיל בין קדש לחול שזהו עיקר בחי' אד"ם בתו"מ למעו"ט⁵³⁴ שהוא בדומה לעליון ממש כנ"ל, משא"כ בחי' חיצוני' השפע שנמשך בשביל בנין העולמות בכלל ובפרט ע"י האותיות דחותם דתורה וישראל כמו בראשית בשביל התורה כנ"ל שנבדל מן הפנימי' וד"ל). ואע"פ שגם בתו"מ שלמעלה באצי' וכ"ש למטה בכנ"י בא ע"י חקיקה מגופו של חותם בבחי' דמות כמו אדם בחיצוניות כנ"ל, עכ"ז הכל הוא מתאחד כא' בבחי' הפנימי' ועצמי' דאדם כולל רת"ס כא' [ממש] כו' וכמ"ש כל הנק' בשמי ולכבודי⁵³⁵