שנה, ג

דמדות שבלב והוא התכללות דמדות שבתורה הנ"ל שנק' תור"ת האד"ם כו'.

(יח) וזהו ג"כ ענין אבני החשן על לב כה"ג שבאים בבחי' ההתכללו' כנ"ל, ואמנם באמצעות ההתכללו' הזאת הוא שבא להתחלקו' כאו"א במינו [ו]במקומו המיוחד לו בי"ב אבנים הללו שהן כמו התחלקו' אבר"י האד"ם אחר ההתכללות, וכמו התחלקות הדינים והלכות בס'⁵⁶⁴ בדקדוקי סופרים בתושבע"פ בשלימות הבירור והבדלה בין טמא וטהור בכל פרט ופרט משום דבחכ' דוקא אתברירו, והוא חכ' דתושבע"פ בחי' מל' דבינה יתירה ניתנה באשה יותר מבאיש. וזהו ג"כ יתרון מעלה באבני החשן יותר מאבני האפוד כו', ועכ"ז א' ולא יזח החשן מעל האפוד להיות שרשם ומקורם הראשון כו' וד"ל (וז"ש⁵⁶⁵ ביום שמחת לבו בקרבנות דבהמ"ק שזהו עכשיו התפלות [oldpage_תקכה] ּ שקושר כתרים לקונ"ו כו' והן אבני החושן ג"כ שהן מזכוכית⁵⁶⁶ ונעשה עטר"ה גבוה יותר מעטרה שבמ"ת כנ"ל, הענין הוא לפי שיש שרש לתפלה וקרבן לעורר לרח"ר העליונים שבעצמו' א"ס שבעצמו' הרצון הטוב ממש שלמעלה עדיין מהתחלקות הרצון לימין ושמאל ע"י הדעת⁵⁶⁷ שנמשך למטה בכתפות (ובדעת⁵⁶⁸ שבמוחין דחו"ב כו'), וע"כ עטרה שבשמחת לבו בקרבנות גבוה מכתר תורה שאינו אלא מבחי' חו"ג שבכתר שנמשך לחו"ב בהארת פנים דחכ' במדות שנק' אד"ם כו', אבל בעצמות אוא"ס נא' כי לא אד"ם הוא כו').

ומעתה י"ל מ"ש ואת שמות הששה הנותרים על האבן הב' מהו הנותרים (עיין באוה"ח), להיות שהעיקר הוא בחי' הימין והשמאל נכלל בימין כי שרש התחלקות זו באה מעצמות הרצון שנק' רעדכ"ר שבמצחא כו' שכולו טוב וחסד בעצם וכמאמר דלית שמאלא בהאי עתיקא⁵⁶⁹ כו' (כמ"ש במ"א ע"פ פקח עיניך כו' בדרוש דארדה⁵⁷¹ נא⁵⁷⁰ כו'), ע"כ א' ששה הנותרים מן החסד העצמי שבימין על האבן הב' שגם הוא מבחי' אור החסד וטוב בעצם שהוא אבן השה"ם דוקא, כידוע דשרש השה"ם הוא בבחי' יוסף צ"ע שהוא עצם הטוב