שכח, ג

יותר כידוע), ולע"ל ה' יוציא חמה מנרתקה³⁸⁹ שהוא שם אלקי' כמ"ש ונגלה כבוד הוי' כו' (כמשי"ת).

והנה יובן מזה דאותיו' וצירופי' של כל מע"ב מקבלים משם אלקי' כמו ויאמר אלהים כו' או שם אד' כמ"ש אד' ב"ם ממש כמרכבה שנושא לרוכב לכך נק' רוממי שדי³⁹⁰ ונק' רכב אלקי'³⁹¹ כו', ושם הוי' מלובש בהעלם בשם אלקי' ושם אד' כמו אור השמש שמתעלם במגן ונרתק או בלבנה. ונמצא האור המאיר משם אלקי' ושם אד' בצירופי אותיות דמע"ב שנמשכים מק"ך צירופי' דשם אלקי' אינו רק בחי' הארה דהארה לבד כמו מאור של הלבנה שמקבלת משמש המאירה לארץ וכה"ג, וגם זה נמשך מאדון כל הארץ או אלקי השמים כו' רק מבחי' מקיף דהתנשאות דמל' כמו מל' דבריאה שמהווה עולם הבריאה ומל' דיצי' ביצי' עד מל' דעשי' בעשי' כו'. ואמנם הגם שכל זה נמשל לבחי' אור וזיו עכ"פ רק שהוא בבחי' הארה דהארה לבד כנ"ל, מ"מ אינו ענין משל ודמיון אמיתי דאור וזיו בכל [oldpage_תפא] ּ מקום שהוא יש לו שייכות וערך לגבי המאור עצמו לפי שכל עצם בהיר בהכרח יבהיק ויאיר אור כדוגמתו שהוא מאור, אבל בחי' אותיות דשם אלקי' (וגם אותיות דשם הוי' כנ"ל) אין לו שייכות וערך לגבי אור העצמות רק במה שנקרא שמו לגבי המקבלים שנתפס בהן כו', וכן צירופי אותיות ושמות שהן מקוריי' לכל בריאה אינם בבחי' אור וזיו אלקי רק בחי' אותיות לבד שהוא רק גילוי דגילוי ההעלם בבחי' מהות וערך נבדל כנ"ל. ועכ"ז נק' בחי' אותיות דשם מלכותו בשם זיו יקרי' כמו קדוש הוי' כו' מלא כה"כ³⁹² ונק' הוד והדר³⁹³ כמו וכבוד הדר מלכותו³⁹⁴ כו' וכמו כי עמך מקור חיים שהוא בחי' אלקי' באורך נראה אור כנ"ל וד"ל (וכמו בשם הוי' דאצי' אע"פ שהוא בבחי' שם התואר והעצם באו"כ דאצי' בחכמה מוחא כו' נק' בבחי' שם עכ"פ כמו שם ע"ב במילוי יודין³⁹⁵ בחי' כלי לאור החכ' דאצי' ושם ס"ג כו' וכה"ג. ובכלל נק' רזא דשמא קדישא³⁹⁶ שהוא שם הוי' שאינו כמו בחי' אור זיו של המאור שהוא עצמות המאציל אלא רק בחי' שמו שמתואר בשם חכים ומבין ומצד עצמו לא בחכ' ידיעא כו'. וגם מה שנאצל בחי' אור דחכמה או בינה בא ג"כ ע"י בחי' אותיות ושמות רק שהן בחי' ושמות דעצמות המאציל בבחי' ההעלם דע"ס הגנוזות בעצמות שנק' סדכ"ס כו' וכמו שא' אנת ממלא כל שמהן כו' (כמ"ש במ"א).

והנה בזה יובן מה שמצינו שגם המלאכים דבריאה וגם דיצי' ועשי' כאופנים וחיות או' קדוש הוי'³⁹⁷ כו' מכה"כ דקאי על שם הוי' דוקא והאופני' או' ברוך³⁹⁸ כבוד הוי' ממקומו דוקא,