תג, ב

וזהו קול דודי דופק פתחי לי לאעלא' בך⁴¹¹ כו', דהיינו להמשיך אורות ומוחי' העליוני' לבחי' המל' ובאו"כ גם במדות שיהי' בנין המל' שלם ביח"ע [oldpage_תרא] ּ בזו"נ כו', והיינו לפי שלב"י ע"ר כשינה דגלות מטעם הנ"ל ע"כ ממילא מתעורר גם במשפיע מבחי' המקיף שלו להמשיך קול התעוררות לעורר מבחי' השינה דקטנות וכמו עד יערה עלינו רוח ממרום כו' וכמו שבשוב ה' כו' היינו כחולמים כו'. וזהו [ו]עינינו מאירות בבחי' מאור⁴¹² ומשפיע אור ולא בבחי' מוגבל⁴¹³ מלמעלה (והוא מ"ש ולציון יאמר אי"ש ואי"ש יולד בה⁴¹⁴ שהוא בחי' לידה דמשיח שנק' איש בדומה למשפיע בחי' איש העליון כו' שנק' אד"ם אדמ"ה לעליון ממש), והיינו מה שיהי' בבחי' ראי' ושמיעה והילוך באור העצמי' דא"ס כמ"ש ולא יהי' לך השמש⁴¹⁵ כו' שהוא סובב וממלא אלא ה' עצמו יהי' לך לאור עולם) וכמו ונחיה לפניו⁴¹⁶ ממש בעוה"ב כו'), והיינו בחי' איש ולא אשה כעכשיו שאין הגילוי אור רק לפ"ע ההתעוררות מלמעלה בלבד כנ"ל וד"ל. וזהו ואלה דברי דוד האחרונים מכלל דאיכא ראשונים⁴¹⁷ דהיינו מה שמל' מקבל מחו"ב שנק' ע' שני' שאולי' מן אדה"ר⁴¹⁸ ע"י [המשכות] האור דמוחי' ומדות שבא באו"י בצמצום לפ"ע המקבלים אבל באו"ח דמל' נק' ד"ד⁴¹⁹ האחרונים דהמל' כת"ר עד דכת"ר מל' איהו כ"ע⁴²⁰, ע"כ אמר הקים על עולה של תורה⁴²¹ שהוא היגיעה והילוך מכח בחירת עצמו דוקא בביטול היש לאין בקבלת [עו]מ"ש לבד שהקים והגביה לבחי' עומ"ש דכנ"י שעי"ז דוקא תאיר אור הפנימי' דכתר מל' דאיהו כ"ע כו' משום דנתב"ס דוקא, וזהו משום דלבי ער בנקוד' הפנימי' שבהעלם בלב שמאיר שם מבחי' יחידה דוקא כנ"ל וד"ל.

והנה ⁴²² להבין ביאור זה באופן אחר יש להקדים עוד ענין א' והוא מ"ש דנה"ד נגיד ונפיק מקדמוהי⁴²² כו' ומשמע מפשט הכתוב דנהר של אש נגיד ונמשך מקדמוהי מלפני אור עצמות אלקות כו' שזהו מן קדמוהי ממש, וזהו פלא איך יוכל להיות מציאות נהר של אש גשמי יוצא ונמשך מעצמות אור אלק[י שזהו מ"ש וע"י יתיב כורסיי' כו', ו]אע"פ שנק' אש אוכלה כו' זהו שם המושאל והלא גם ברוח ורעש ואש דמלאכי' דבריאה א' ולא באש הוי'⁴²³ כו' לפי שנבדל בערך ממציאות הנבראים [אף] שנק' אש לוהט⁴²⁴ כו'. ועוד שהרי ארז"ל דנהר דינור זה נעשה מזיעתן של חיות⁴²⁵ הקדש לבד